|
|
עמוד:14
אם אכן תתגלה ככזו , יישארו האירופים בלי רעיון מאחד המאפשר להם לבנות את סדרי ההווה או להתמודד עם העתיד . אובדן סיפורים מאחדים על עברנו או רעיונות לגבי מה שאפשר לעשות בהווה או בעתיד הוא בעיה חמורה בכל מקרה . אך האובדן נעשה קטלני בתקופה של תהפוכות חברתיות עצומות . העולם בא אל תוך אירופה בדיוק בנקודה שבה אירופה כבר אינה יודעת מה היא . ייתכן שמעברם של מיליוני אנשים מתרבויות שונות אל תוך תרבות חזקה ותקיפה היה עשוי להצליח , אך לא כן תנועה של מיליוני אנשים אל תוך תרבות רדופת רגשות אשם , יגעה וגוועת . מנהיגי אירופה מדברים על מאמץ נמרץ לשלב מיליוני אנשים באירופה . המאמץ הזה לא יעלה יפה . כדי לשלב אנשים רבים ממקורות שונים יש הכרח בהגדרה של הכללה שתהיה רחבה ככל האפשר ותעורר התנגדות מצומצמת ככל האפשר . כדי להיעשות בית לָעולם היא חייבת לחפש הגדרה עצמית שתהיה רחבה דיה להכיל את העולם . כלומר , ערכיה של אירופה יורחבו במידה כזו שהם ייעשו רדודים עד כדי חוסר משמעות באופן שיוביל לקריסת שאיפה זו . בעבר קושרה הזהות האירופית ליסודות היסטוריים ופילוסופיים עמוקים מסוימים ) שלטון החוק , האתיקה שצמחה מתולדות היבשת והפילוסופיה שלה ( , אך היום האתיקה והאמונות של אירופה — ולמעשה , הזהות והאידאולוגיה שלה — עומדות על מונחים כגון " כבוד ", " סובלנות " וכמובן " גיוון ", מונח שכולו שלילת - העצמי . הגדרות עצמיות שטחיות כאלו יכולות לאפשר לאירופה לצלוע הלאה עוד כמה שנים , אך הן אינן מעוררות את הנאמנות העמוקה שחברה חייבת לעורר בקרב חבריה כדי לשרוד לאורך זמן . זוהי רק אחת הסיבות לכך שהתרבות האירופית , ששרדה מאות בשנים ותרמה לעולם הישגים מופלאים של הרוח האנושית , אינה בת קיימא . כפי שאפשר ללמוד מהבחירות באוסטריה ובגרמניה אלטרנטיבה האוסטרית ו מפלגת החירות , שבהן זכו 2017 בשנת הגרמנית להצלחה מסחררת , השחיקה התרבותית היא לגרמניה בלתי נמנעת , שעה שהאפשרויות למגננה תרבותית ממשיכות להיות המוות המוזר של אירופה 14
|
|