|
|
עמוד:11
הייתה בלתי מוגבלת . מחלוקת נצחית , שאין להתירה , נטושה בין אנתרופולוגים לגבי הגבולות התוחמים תרבות . אך יש גבולות כאלה . לדוגמה , אירופה מעולם לא הייתה יבשת של אסלאם . אך המודעות לכך שהתרבות משתנה בהתמדה בדרכים סמויות מן העין היא בעלת שורשים עמוקים באירופה . הפילוסופים של יוון העתיקה הבינו את הבעיה המורכבת הזו , שהוצגה בגרסתה הנודעת ביותר בפרדוקס ספינת תזאוס , המובא אצל ההיסטוריון היווני פלוטרכוס . לפי הסיפור , הספינה בת שלושים המשוטים שבה הפליג תזאוס המיתולוגי נשמרה שנים רבות , עד ימיו של דמטריוס מפלרון במאה הרביעית האתונאים היו " מוציאים ממנה מפעם לפעם אתלפני הספירה . א הקורות הישנות וקובעים תחתיהן אחרות חדשות וחזקות " . ועדיין , אף שלא נותר בה אפילו קצה בול עץ מהספינה שבה הפליג , האם לא נותרה הספינה ספינתו של תזאוס ? אנחנו יודעים שהיוונים היום אינם זהים לעם שישב ביוון בעת העתיקה . אנחנו יודעים שהאנגלים היום אינם כשהיו לפני אלף שנים , ואף הצרפתים אינם אותם צרפתים . ובכל זאת , את כולם אפשר לזהות כיוונים , כאנגלים וכצרפתים , וכולם אירופים . בזהויות האלו אנחנו מכירים בקיומה של ירושה תרבותית מסוימת : מורשת המשמרת איכויות ) חיוביות כשליליות ( , מנהגים והתנהגויות מסוימים . אנחנו מכירים בכך שהתנועות הגדולות של הנורמאנים , הפראנקים והגאלים הניבו שינויים משמעותיים . ואנחנו יודעים מתיאורי העבר שתנועות מסוימות השפיעו אך מעט בטווח הארוך , שעה שאחרות חוללו שינוי בלתי הפיך . הבעיה באה לא מקבלַת השינוי אלא מכך שכאשר השינויים האלה באים בקצב מהיר מדי או שהם חדים מדי אנחנו הופכים לדבר אחר — אולי אף לדבר שמעולם , מיוונית : א " א הלוי , ירושלים : חיי אישים : אנשי יוון ורומי מתוך פלוטרכוס , א . , סימן כג . כל הערות השוליים בתחתית תיסיבס מוסד ביאליק , תשל " ג , הפרק העמוד הן מאת המתרגם . מבוא 11
|
|