|
|
עמוד:9
הקדמה | 9 בתקופתו של נשיא בית המשפט העליון האמריקני ארל וורן ( 1953 - 1969 , Earl Warren ) התגבשה בבית המשפט מגמה ליברלית בולטת, שאחד משיאיה היה פסק הדין בעניין בראון נגד מועצת החינוך ( Brown v . Board of Education ) , ששלל את תוקפה של הפרדה מטעמי גזע כבלתי חוקתית . בהמשך הדרך פיתח בית המשפט העליון האמריקני, תוך הסתמכות על הזכות להליך משפטי נאות שמעוגן בתיקון ה- 14 לחוקה האמריקנית, את הזכות לפרטיות, אף שזכות כזו איננה נזכרת כלל בחוקה . במסגרת זו הכיר בית המשפט, בעניין רו נגד וייד ( 1973 , Roe v . Wade ) , בזכות האישה על גופה ובזכותה החוקתית לבצע הפלה, לפחות בשלבים הראשונים של ההיריון . אבל בניגוד לפסק דין לוכנר זכה פסק דין רו, בצד ביקורת, לתמיכה נלהבת מהאגף הליברלי בציבור . אך גם הלכה זו, שעמדה בתוקף כמה עשרות שנים, לא נמלטה מגורל דומה לזה של הלכת לוכנר, וגם היא בוטלה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון . הלורד ג'ונתן סמפשן ( Jonathan Sumption ) , מי שהיה שופט בית המשפט העליון באנגליה, הצביע לאחרונה על הפרדוקס הנעוץ בכך שאותה הוראה בחוקה, המנוסחת בלשון כללית, שימשה בתקופה אחת בסיס לפסיקה אנטי חברתית ואנטי ליברלית מרחיקת לכת, שהביאה לפסילת חקיקה סוציאלית, ובתקופה אחרת לפסיקה ליברלית שהינה לא פחות מרחיקת לכת, אבל בכיוון ההפוך . השופט סקאליה מציב אלטרנטיבה למטוטלת המשפטית הזו . הוא התנגד לחקיקה שיפוטית מהסוג שתיארתי, כשם שהתנגד לתיאוריית "החוקה הצומחת" או "החוקה החיה", שלפיה מוטל על השופטים לפרש את החוקה וליצוק בה תוכן לאור השקפות חדשות, הנולדות בחברה מדי פעם . הוא אחד הדוברים העזים ביותר בזכות השיטה "האוריגינליסטית", שלפיה יש לחוקה משמעות קבועה, שאותה ניתן לשנות רק באמצעות תיקון חוקתי, כלומר בהליך שקבעה החוקה עצמה . כל עוד הדבר לא נעשה, משמעות החוקה היא זו שהייתה לה בימים שבהם נחקקה . אך אין פירוש הדבר קיפאון . כך, למשל, התיקון הראשון לחוקה מגן על חופש הביטוי לרבות זה של העיתונות . עיקרון
|
|