|
|
עמוד:11
אחים : 1972 | 11 במרחק של כמאה מטרים ממנו, ליד נקודת ביקורת של הצלב האדום . סוכם עם המחבלים שאנשי הצלב האדום יבדקו אותנו אחד-אחד כדי להבטיח שאיננו חמושים . היה זה תכסיס שהגה דיין כדי להונות את המחבלים, שכלל הבאת כמה אוטובוסים עמוסים ב"מחבלים" — לכאורה אלה שהיו אמורים להשתחרר במסגרת העסקה . בעוד החוטפים משקיפים על הנעשה מתא הטייס ומן הדלת הקדמית של המטוס, בדק אותנו נציג הצלב האדום . תוך כדי בדיקה שלי, הוא הרגיש באקדח המוחבא במגף ופלט בצרפתית " Mon Dieu " ( "אלוהים" ) . למרות זאת, הוא לא הזהיר את המחבלים . בניגוד לתיאורים שנפוצו אחר-כך, לא שלפתי את האקדח מהמגף ולא עשיתי דבר שהיה בו כדי לסכן את המבצע . רק הגבתי בשקט בצרפתית הבסיסית שידעתי : " Dieu est grand " ( "אלוהים גדול" ) . קיבלנו רשות להתקדם . חייליי ואני טיפסנו על הכנף . חיכינו לשמוע את שריקת המשרוקית על ידי מפקד היחידה אהוד ברק, שעמד על המסלול מתחתינו . השריקה נועדה להיות האות להסתער על המטוס . הצוות שלי כלל את החייל הוותיק שלי אריק גרסטל, ועוד איש מילואים של היחידה שעבד כמאבטח באל על . כיוון שהמאבטחים אומנו היטב בשימוש באקדחים בתוך מטוסים, כמה שיותר מיוצאי היחידה שעברו הכשרה כזו שולבו במבצע . אחד מהם היה מרדכי רחמים, שב- 1969 סיכל באומץ התקפה של מחבלים על מטוס אל על בנמל התעופה של ציריך . רגע לפני שעמדנו להסתער, טפח על שכמי המאבטח שהוצמד לי . "ביבי", הוא אמר, "תגיד לאהוד לעצור את המבצע" . "למה ? " שאלתי, "מה הבעיה ? " "אין שום בעיה", הוא ענה בשלווה . "באתי הנה בטיסה מלונדון . המטוס היה מלא, ולא יכולתי להגיע לשירותים . ברגע שנחתנו, החבר'ה מהיחידה תפסו אותי ולא נתנו לי הזדמנות ללכת" . "אתה מוכרח ללכת עכשיו ? " "עכשיו", הוא השיב בתוקף . "גדול או קטן ? " שאלתי . "גדול" . קפצתי מן הכנף והסברתי לאהוד את המצב . הוא עיכב את מתן השריקה . איש המילואים קפץ מן הכנף ונכנס מתחת לגוף המטוס . לאחר שעשה את צרכיו, חזר לעמדתו על הכנף . ברק שרק במשרוקית . הלמנו על הדלת והיא קפצה החוצה . מחבל שעמד במעבר
|
|