|
|
עמוד:10
אורי רם 10 לבסוף, הספר עוסק באופן שבו שיח הזהות מגדיר את היחס בין לאום ומדינה בישראל, תוך מתח מתעצם בין הגישה הלאומית הדומיננטית, האתנו – דתית שיוכית, לבין גישה לאומיות חלופית, חוקתית אזרחנית ) פרק ,4 פוליטיקה ( . הספר דן אפוא בשאלות של הפוליטיקה של הידע בהקשר הלאומי . את הפוליטיקה של הידע ניתן להגדיר כענף במחקר הסוציולוגיה של הידע, העוסק בזיקות שבין ידע ופוליטיקה ) איגלטון 2006 ; McLellan Barrett 1991 ; 1995 ( . השאלה הנידונה בענף מחקר זה היא כיצד הידע מסייע בהבניית הישויות הפוליטיות וכיצד הפוליטיקה מבנה ומתעלת את תחומי הידע הנוגעים לה . התובנה היסודית של הפוליטיקה של הידע נוסחה על ידי הסוציולוג בן – זמננו פייר בורדייה באופן בהיר ופשוט : "אין מילים ניטרליות כדי לדבר על העולם החברתי" ) בורדייה 2005 : 95 ( . הישויות הפוליטיות, קטגוריות חברתיות למיניהן, אינן בבחינת ישים טבעיים, אלא הן ישויות שיחיות — תוצרי שיח ) discourse ( — שהמדע הוא חלק ממנו . ישות מרכזית אחת כזו היא ה"לאום" . מה וכיצד אנו יודעים על "הלאום שלנו" ? על אותה ישות שאליה אנו אמורים ל"השתייך" ובהתאם לכך לקבל הכרעות פוליטיות ? כיצד נוצר הידע על ה"אנחנו" הקולקטיבי, מה מקורותיו, תולדותיו ואף הטיותיו של ידע זה ? מה הוא מגלה ומה הוא מסתיר ? את מי הוא משרת ואת מי הוא מקפח ? כיצד ה"אנחנו" או הקולקטיב ה"לאומי" מעצבים את תחומי ייצור הידע על אודות העולם החברתי וההיסטורי, את מדעי החברה והרוח ואת השיח האינטלקטואלי והציבורי, וכיצד הידע המיוצר משפיע בתורו על מושאיו — תפיסת החברה וההיסטוריה הרווחת . הטענה הגלומה בשאלות אלה היא שהידע הוא פוליטי ושהפוליטיקה היא מיודעת . כל זאת בניגוד להנחה הרווחת על הפרדת הרשויות שבין פוליטיקה לידע . על פי האידיאולוגיה המדעניסטית ) סיינטיסטית ( , קיים ידע אובייקטיבי ) נטול הקשר ( ; על פי האידיאולוגיה הליברלית, קיימת בחירה חופשית ) נטולת אילוצים ( . על פי שתי הגישות הללו, ידע ודעה, מדע ופוליטיקה, המצוי והרצוי, הם למעשה שתי ישויות הנפרדות לחלוטין זו מזו . אפשר לומר כי
|
|