|
|
עמוד:11
11 מבוא רגולציות ולשחרור הכלכלה מפני "כוחות האופל" של המדינה, שבאו לרסן כל מה שטוב בה, גם אם רק לפני חצי מאה הוליכה גישה זו לשפל הגדול - קטסטרופה ששוחזרה כמעט שלושה עשורים לאחר מכן בקריסתה של הכלכלה האמריקאית בשנים 2007 - 2008 . בישראל, מלחמת יום כיפור, המהפך של שנת 1977 ועליית הליכוד לשלטון הוליכו לפרשנויות חדשות ומתחדשות של החזון הציוני, שלוו בקפיטליזם משוחרר יותר ובעלייתן של תרבויות משנה מגוונות של צעירים, שאחת מהן תהיה תרבות הפאנק והניו-וייב של דאון-טאון תל אביב . התרבות הפופולרית בכלל, והמוזיקה בפרט, הגיבו לשלל נושאים פוליטיים וחברתיים מנוגדים לעיתים שאפיינו את נקודת המפנה הזו : פוליטיקה שמרנית, כלכלה דרוויניסטית, ציניות ואירוניה פילוסופית, חזיונות אפוקליפטיים בנוסח ,1984 מחוות אלטרואיסטיות בנוסח הלייב-אייד, טשטוש מציאות ודימויים, שחקן הוליוודי בבית הלבן וגברת ברזל נטולת רגישות חברתית בדאונינג ,10 חמדנות כלכלית כסדר יום, כניעה לטכנולוגיה והפיכתה לדת, ציניות נטולת תרופה, אמת חמקנית, התפרקות ערכית ולאומית תוך כדי קריאה לפטריוטיות מחודשת . שמרנות ישנה וחדשה ליוו את סוף הסבנטיז ואת האייטיז, במבט מלא בוז וביקורת על הרוח הליברלית התמימה של העשורים הקודמים, בזמן של התפתחויות טכנולוגיות ומדעיות משמעותיות . בבריטניה ובארצות הברית, הקונצנזוס והאופטימיות שהתלוותה אליו פינו את מקומם לריאליזם חדש ונשכני . המוזיקה הפופולרית, שכבר בסוף שנות ה- 60 ובתחילת שנות ה- 70 עסקה בהיבטים שונים של נפילת תרבות הנגד, הגיבה לעליית הריאליזם החדש בהיתוך ייחודי של ציניות ואירוניה, מחאה וייאוש, עגמומיות לצד חיבוק של סדר היום המוניטריסטי, גיטרות מנסרות לצד מכונות מדויקות ומיטב הטכנולוגיה של התקופה, בעוד מיעוטי מגדר, אתניות ופמיניזם ממשיכים להשמיע
|
|