|
|
עמוד:13
פ תח דבר׀ 3 1 עקב כך . בהיותן "תורות סוד", אין התפיסות המיסטיות ניתנות לבחינה באמצעים רציונליים או אמפיריים . לכך יש להוסיף את היותה של ההשקפה המיוחדת לעתים קרובות פרי הגותו של אדם בודד, שאינו מעמיד את התהליך המחשבתי שעבר או את תוצאותיו לבדיקה פומבית . המדע — בניגוד לדת ולמיסטיקה — אינו מקבל מראש הכתבה לגבי מהותה של המציאות ; הוא יוצא לחפש אמיתות לגביה . מובן שהמדען אינו פועל בחלל ריק, ויש הנחות יסוד שעל ברכיהן הוא גדל, אבל הוא מחפש להן אישוש או הפרכה : השיטה המדעית כוללת תצפיות על העולם, הבחנה בעובדות והעלאת השערות בקשר אליהן . לכך מתלווים ניסויים המאפשרים לאמת או להפריך השערות אלה, והמחויבים בהדירות — דהיינו בקבלת תוצאות זהות בכל ניסוי . המדענים מנסחים תיאוריות, מפרסמים אותן בכתבי עת מוכרים ומקובלים ומעמידים אותן בכך לבדיקה פומבית בקרב אנשי המדע . אולם המדע אינו מספק תשובות מוחלטות : מהפכות גדולות שינו באופן קיצוני את כל תפיסותיו . גם היום, תיאוריות רבות — ודווקא ב"עניינים הגדולים" הרלוונטיים לנו — אינן ניתנות להוכחה, ואנו חיים במסגרתן של כמה פרדיגמות גדולות בדבר היווצרות היקום, היווצרות התא החי והאבולוציה . לכך יש להוסיף את המציאות הקוונטית החמקמקה, את הסוציולוגיה של ההתקבלות המעדיפה לעתים תיאוריות מסוימות על פני אחרות לאו דווקא מהסיבות הראויות, ואת הרלטיביזם . ועם זאת — המדע הוא הבסיס המוצק ביותר שאחת מדרכי החקירה הללו יכולה לספק, ושעליו ניתן לבנות פילוסופיה שהקשר שלה למציאות הוא מבוסס, ניתן לבדיקה, לאישוש ולהפרכה — ושנמצא בבחינה מתמדת . הפילוסופיה ידעה לאורך תולדותיה גישות שהוזנו על ידי הדת והזינו אותה, כאלה שהתבססו על השכל לבדו ( רציונליזם ) , וכאלה שהוזנו על ידי המדע והזינו אותו ( אמפיריציזם ) . היו גם גישות פילוסופיות שכלל לא עסקו בשאלות היסוד של מי אנחנו ומהו מעמדנו בעולם הטבע או במוסר ( אלא למשל בלשון, בלוגיקה,
|
|