|
עמוד:10
01׀ סודות של מיליונרים חייתה במצוקה כלכלית . בגיל תשע ג'יי-פי כבר הסתובב ברחובות וחיפש דרכים לעזור לאמו להתפרנס . עיתונים, עציצים, כרטיסי ברכה לחג המולד — אין דבר שהוא לא ניסה למכור . כשאמו לא הצליחה עוד לטפל בג'יי-פי ובאחיו, הילדים הועברו לבית אומנה . בגיל העשרה, בהיעדר הכוונה הורית, התחיל ג'יי-פי להסתובב עם האנשים הלא נכונים, הצטרף לכנופיית רחוב והתקשה לקבל ציונים עוברים כתלמיד בתיכון ג'ון מרשל בלוס אנג'לס . יום אחד, כשהיה בכיתה י"א, המורה של ג'יי-פי תפס אותו ואת חברתו מישל משתעשעים ומעבירים ביניהם פתקים בזמן השיעור . הוא העמיד אותם מול הכיתה ואמר, "אתם רואים את שני אלה ? אל תסתובבו בחברתם, כי שום דבר לא יצא מהם . הם לא יצליחו בשום עסק . " ג'יי-פי אולי לא הבין זאת אז, אבל ברגעים כאלה נוצרים הרגלי החיים שלנו — הרגלי הצלחה, כן, אבל גם הרגלים גרועים שעלולים למנוע מאיתנו לממש את מלוא הפוטנציאל שלנו . ג'יי-פי היה יכול לומר לעצמו, "אף פעם לא יֵצא ממני שום דבר . " אבל במקום לאמץ גישה כזאת, הוא אמר לעצמו, "שהאיש הזה ילך לעזאזל . אני אוכיח לו שהוא טועה . " ג'יי-פי פיתח את הרגל ההצלחה הראשון שלו באחת המשרות הראשונות שקיבל . "עבדתי כל החיים," סיפר לי, "מגיל תשע . בגיל אחת-עשרה היו לי כמה עבודות — למשל חלוקת עיתונים — שהמשכתי בהן גם בשנות התיכון . עבדתי זמן-מה אפילו בחנות ניקוי יבש . טאטאתי את הרצפה ועשיתי כל מיני שליחויות בשביל הבעלים, שהיה כל כך לחוץ עם הכסף שיכולת ממש לשמוע את החריקות . עבדתי קשה, התאמצתי ככל יכולתי, וכל זה בשביל דולר ורבע לשעה . יום אחד אחרי הלימודים הוא קרא לי אליו ואמר לי, 'אתמול בערב הסתכלתי מאחורי הארונות, ולא היה שם לכלוך ! אחר כך הרמתי את השטיח — שום אבק ! אתה מנקה את המקום כאילו שאני משגיח עליך כל דקה ! ' אמרתי, 'אתה מעסיק אותי
|
|