מבוא

עמוד:11

מבוא׀ 11 מפורסם, רופא בהכשרתו ומרצה מבוקש, שלא האמנתי לאף מילה שלו . גם לא מצאתי מטופל שלו שיצא נשכר, אלא רבים שיצאו מרוששים . לפחות מבחינה כספית . לא כללתי מטפלים כאלה בספר . ועדיין ישנם בספר נושאים שהתלבטתי ממושכות לגביהם . כזהו, לשם המחשה, הפרק על רפי רוזן ; אף פעם לאורך השנים לא הצלחתי להבין את הרעיון מאחורי השיטה שלו, ובכל זאת התרשמתי עמוקות גם מהמסירות וגם מהתוצאות . בזמן אמת, בשנת ,2001 כשהייתי חולה, לא עצרתי כדי להתווכח עם האונקולוג שקרא לקשר בין מזון ובריאות "שטויות", אבל חיפשתי עוד תשובות . רציתי עוד מידע, עוד הכוונה, עוד זמן של מישהו אחר, עוד אמפתיה . בשנת ,2005 כשחייתי מחדש, בשביל הכתיבה ב"הארץ", את כל חוויות המחלה דרך היומנים, היתה לי הרגשה חזקה, ברורה, שאני צריכה להמשיך לחפש ולחקור, להפוך כל אבן ולמצוא כל אדם ומידע שיכולים לתת תקווה למי שנכתשים ונמעכים במסדרונות הארוכים וקצרי הרוח, המדכאים והמייאשים, שמציעה הרפואה הקונבנציונלית . בזכות התגית העיתונאית, בזכות הגיבוי של העורכים האמיצים ב"הארץ" ( תודה גדולה לתמי ליטני, שמואל רוזנר, איריס מור ז"ל, ליסה פרץ, ענבל פרגר, סליחה אם שכחתי מישהו ) , יכולתי להעז ולכתוב על נושאים שבזמן פרסומם נשמעו הזויים עד מופרכים . במשך שש-עשרה השנים שעברו מאז פרסום המדור

תכלת הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר