|
|
עמוד:29
ואמצעי לחימה מזירת הלחימה . לאחר האיסוף בשטח, הובא הציוד למיון בעורף, כולל על ידי מומחי הזירה הטכנית באמ"ן, והמסמכים הועברו למיון ותרגום ב"חצב" . בשנו ת ה ש מונ ים נכנסה היחידה לע ידן הלוויינות . בהנחיית ראמ"ן, האלוף אמנון שחק , החלה "חצב", במחצית השנייה של שנות השמונים, בהפקת מגזין מודיעין טלוויזיוני שהוצג מדי שבוע בפורום מטכ"ל . מלחמת "המפרץ הראשונה" ( ינואר 1991 ) הבליטה את ערכיותם המשמעותית של המקורות הגלויים, ובמיוחד של רשת הטלוויזיה C . N . N ורשת האינטרנט, והציבה את יחידת "חצב" ב"קו הראשון" של מערך האיסוף . המקורות הגלויים סיפקו, בין השאר, דיווחים התרעתיים לגבי ירי טילי קרקע-קרקע לעבר שטח ישראל . כדי לייעל את זרימת המידע – הוקם במהלך המלחמה חמ"ל אחוד, שצויד באמצעי דיווח מהירים למרכז הדיווח של אמ"ן ( מנמ"ת ) . בפברוא ר 3 9 ,19 בעקבות המ לצ ות ש ל 29 בשנת 2000 התחילה "חצב" להפיק מהדורת חדשות יומית ש תכללה בסר טי ם, צ ילומי ם ודיווחים אינפורמטיב יים את אירועי 24 השעות האחרונות ואליו הועברו העיתונים המקוריים והפרסומים למשמרת ולשימוש מחקרי . פתיחת צוהר למזרח-אירופה ( מזא"ר ) לאחר מלחמת "ששת הימים", התרחבה המעורבות הסובייטית במזרח-התיכון וחייבה היערכות מודיעינית מתאימה במערכים שונים . בינואר 1968 הוקמה ביחידה מסגרת ייעודית חדשה, מדור מזרח-אירופה ( מזא"ר ) , שהופקד על איסוף מידע גלוי, בעיקר ברוסית, ממדינות הגוש הקומוניסטי בהובלת ברית המועצות . הנושא נכלל גם בשיתוף הפעולה עם גורמי מודיעין זרים . בסוף שנות השמונים, עם עליית חשיבותם המודיעינית של המקורות הגלויים המערביים ביחס למקורות המזרח-אירופיים, הוחלט להרחיב את תחומי הפעילות של מדור מזא"ר ולהפוך אותו ל"מדור הבין-לאומי", שכלל טיפול במקורות גלויים בשפות רוסית, אנגלית, צרפתית ופרסית . שנות השבעים – מעבר לגלילות לפני מלחמת "יום הכיפורים", היו במקורות היחידה ביטויים לכוונות מלחמה מצד מצרים, בעיקר בנאומים של הנשיא סאדאת ; ופרשנויות, כולל סיקור על חודש הרמדאן ואף על כוננות בצבא המצרי . במלחמה עצמה הפעילה יחידת "חצב", לראשונה, בפיקודו של סגן-אלוף יעקב נחמיאס, מערך לאיסוף מסמכי שלל . במהלך המלחמה ולאחריה, הפכה היחידה מקור מידע חיוני על אודות גורלם של חיילי צה"ל השבויים והנעדרים בחזית המצרית והסורית, מתוך ראיונות בלעדיים ששודרו עימם ברדיו קהיר בעברית ומצילומי שבויים בטלוויזיה ובעיתונות המצרית . החומר שנקלט הועבר מדי יום לגורמי אכ"א, והוצג למשפחות הנעדרים . בשלהי שנת ,1974 הועברה היחידה מתל אביב למחנה גלילות – למבנה רחב שנבנה במיוחד על פי צורכי היחידה, שבו ניתן היה להפעיל אמצעים טכנולוגיים מתקדמים יותר . כאן קיבלה היחידה לראשונה אופי צבאי בתוך "מחנה", שבו אוגדו יחידות מודיעין אחרות . אתגר אספקת עיתונים מארצות ערב מתחילת דרכה של היחידה לאיסוף גלוי – התגבש אתגר להשיג את העיתונים מארצות ערב סמוך ככל האפשר להופעתם . בשנות החמישים הושגו העיתונים הערביים על ידי גורמים שונים והגיעו במגוון דרכים . דרך קפריסין הגיעו עיתונים ממצרים, סוריה ולבנון . עיתונים מעיראק נשלחו בדואר אוויר לכתובת בלונדון ומשם הגיעו לארץ . עיתונים ירדניים וירדניים-פלשתינאים הושגו באמצעות קת"ם ( קצין לתפקידים מיוחדים ) של משטרת ירושלים בכפר בית צפאפא בדרום העיר, ואחר כך במעבר מנדלבאום בעיר . אחרי מלחמת "ששת הימים", מוסדו הקשרים עם הירדנים לחילופי עיתונות מדי יום בגשר אלנבי . שילוב דרוזים במודיעין ( יחידת "עמיחי" ) באמצע שנות השבעים, קיבל צה"ל החלטה מהפכנית במושגי אותם ימים – לשלב חיילים דרוזים, בוגרי העתודה האקדמית, באיסוף מידע מודיעיני גלוי . הייתה זו יוזמה משותפת של אלוף- משנה בנימין ( פואד ) בן-אליעזר, מח"ט 300 ( שהיה קצין החיל הראשי למיעוטים בצה"ל ) , עם מפקד "חצב", סגן-אלוף לפיד, ורב-סרן שלום הררי ממחלקת איסוף . איסוף מסמכי שלל וציוד טכני ( אמש"ט ) כלקח ממלחמת "יום כיפור", הוקם ב"חצב" גדוד אמש"ט לאיסוף משותף של ציוד ומסמכים בשדה הקרב, ולאחר מכן למיון, תרגום והפצה של המידע . היה זה גדוד מילואים ומשימתו הייתה לחבור בחירום לכוחות צה"ל ולאסוף מסמכי שלל ה כ נ י ס ה ל ע י ד ן ה א י נ ט ר נ ט והרשתות החברתיות בעקבותיו – יצרו פוטנציאל איכותי חדש, שחבר למעבר של אמ"ן בכלל ו- 8200 בפרט לעידן הסייבר האוסינט הישראלי – מנאומי מנהיגים, לרשתות חברתיות ושילוב בסייבר גיליון ,93 שבט תשפ"ג, פברואר 2023 שנות השמונים – מעקב תקשורת לוויינית שנות התשעים – כפיפות ל- 8200
|
|