מבוא

עמוד:13

לעולם האמנות, הן לא למדו אמנות או תולדות האמנות בלימודים גבוהים, אין הן מקורבות לאמן או אמנית כלשהי, ואין הן סוחרות או אספניות של יצירות אמנות . נשים אלו הן הרבה לפני גיל פרישה, כך שהעניין באמנות אינו נובע אצלן מזמן פנוי לאחר יציאה לגמלאות . בין שתי הנשים מתפתחת שיחה ערה, ובמהלכה האחת מספרת לשנייה על אודות תערוכה שביקרה בה בגלריה רו-ארט בקריית המלאכה בתל אביב, ואילו השנייה ממליצה בחום על התערוכה המוצגת באותו זמן בגלריה העירונית במודיעין . לפתע מצטרפת לתור ולשיחה באופן אקראי מכרה ושואלת — "ראיתן את התערוכות שמוצגות כעת בראשון לציון ? מקבץ תערוכות מעולה ! " בתום המפגש המקרי והמלבב קובעות שלוש הנשים אחר צהריים משותף של ביקור בגלריה לאמנות עכשווית ברמלה, ומועד לסיור גלריות משותף בשבוע שלאחר מכן . בסיטואציה דמיונית אחרת יושבים שני גברים בבית קפה בכל עיר או יישוב בישראל שניתן להעלות על הדעת . גם הם אינם עוסקים כלל באמנות ומעולם לא למדו אמנות או תולדותיה באופן מקצועי . הם אף אינם אספנים או סוחרי אמנות, והם דנים בלהט ובהתרגשות על אודות התערוכה האחרונה שראו . שני גברים אקראיים הישובים בשולחן שלצידם מאזינים לשיחתם, תורמים מילה או שתיים, ובין הארבעה מתפתחת שיחה ערה על אודות התערוכות שראו ועוד יראו, מביעים דעות ומשאלות על אודות אמנים שאת תערוכותיהם ירצו לראות, מתאמים ביקורים משותפים בהמשך, ומגיעים לפתיחות של תערוכות ושיחי גלריה כדי לפגוש את האמנים . עולם שבו האמנות היא חלק אינטגרלי מחייו של כל אדם עשוי להיתפס כאוטופי ולגמרי לא ריאלי, והושמעה באוזניי זה מכבר על ידי אנשי מקצוע הדעה, שלדמיין מצב שבו כל סוגי האוכלוסייה בישראל יגלו עניין באמנות פלסטית הוא בלתי אפשרי . התפיסה שהושמעה נאוה סביליה שדה ⁄ 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא