|
|
עמוד:10
10 | לשאול נכון בכיתה קוסטה וקאליק ( 2015 , Costa & Kallick ) בוחנים שאלות אחרות : ( 1 ) האם אתה מציג שאלות לכל הרמות הקוגניטיביות ( בעקבות בלום ואחרים, ר' בהמשך ) ; ( 2 ) האם שאלותיך בונות על הנחות חיוביות ? ( 3 ) האם שאלותיך בונות הרגלי חשיבה מקדמים ? ( 4 ) האם שאלותיך מקדמות רפלקציה ומטא - קוגניציה ? ( 5 ) האם אתה מציג שאלות בעלות תוקף לזמנים ארוכים ? קוטון ( 1988 , Cotton ) מנגידה שני סוגים של שאלות : שאלות קוגניטיביות ברמה נמוכה, כמו אלו שמבקשות חזרה על דברים, שאלות "סגורות" ( כן / לא ) או שאלות של ידע . שאלות ברמה גבוהה יותר מוגדרות בכך שהן מבקשות מן התלמיד להראות שליטה קוגניטיבית ותחכום בקטעי חומר שנלמד, ולבסס תשובות באופן הגיוני, מתוך חשיבה והצגת עובדות . שאלות אלו מוגדרות "פתוחות", פרשניות, מעריכות, חוקרות, מסיקות ומשלבות . אסטרטגיית שאילת השאלות היא בעלת חשיבות רבה לצורך טיפוח החשיבה כפי שאראה בהמשך, ולמרות זאת היא כמעט שאינה מקבלת ביטוי במערכת החינוך : לא הרבה נעשה במחקר ( אציג כאן את עיקרי החומרים שישנם בעברית ) וכמעט כלום בפרקטיקה החינוכית בכיתות . מורים רבים, כאמור, אינם מכירים את הנושא ואינם עוסקים בו בתהליך ההוראה . לספר שלפנינו ארבעה חלקים : מהותה של שאילת השאלות ; חלקם של המורים בכך ; מקומם של התלמידים ; וכיצד מחוללים שינוי . בחלק הראשון של הספר אציג את הנתונים המצביעים על כמות השאלות שנשאלות בשיעור ממוצע ועל איכותן, אתייחס לחשיבותה שאילת השאלות כמרכיב בסיסי בחשיבה מסדר גבוה, ובמקביל אציג את הקשיים הגדולים במימושה של שאילת שאלות טובות בכיתה . בחלק השני אבחן מה עושים בעניין זה המורים והאם
|
|