|
|
עמוד:11
11 אחיזת עיניים שלושה תחומי דיון בכל אחד משלושת תחומי התרבות שנתייחס אליהם - אסטרונומיה, ספרות ואמנות - אחיזת העיניים פועלת באופן שונה . אך דיוננו יתמקד במאפיינים המשותפים לשלושתם, מאפיינים פואטיים- רטוריים בעיקרם . אף על פי שכל אחד משלושת התחומים מפעיל את האמצעים הללו בדרך משלו, נאתר ונתאר אותם במונחים של ניתוח צורני, ונבצע קריאה ביקורתית של אמצעים אלו . זהו ניסיון לפרש את האפקטים הפואטיים של כל אחד מהתחומים ולאפיין אותם כחלק מתופעה בין-תחומית בשדה התרבות . אפקט רטורי משותף לאסטרונומיה, לאמנות ולספרות הוא למשל קיומה של דמות מזוהה של "מחבר" : האסטרונום, הצייר והסופר, בהתאמה . המחברים מוכרים לציבור, הם חותמים על יצירתם . עם זאת, במסגרת אחיזת העיניים נוצר תעתוע שמקשה על זיהוים . לא אחת הם עוטים על עצמם תחפושת . לעיתים הם חודרים לתוך הבדיון שיצרו ובאופן הזה מבלבלים את התיחום המקובל בין בדיון למציאות, ולעיתים הם מעלימים את עצמם . 3 מצייר את המודל שלו בסטודיו ובאותה תמונה למשל : ורמיר 4 עוצר את עלילת הרומן מצייר את עצמו בשעת הציור ; סרוונטס קיחוטה ומצהיר "מה חבל שברגע זה ממש הפסיק מחברו של סיפור 5 ממחיז זה את תיאור הקרב" ( קיחוטה , חלק ,1 עמ' 70 ) ; גלילאו ויכוח דמיוני בין שלוש דמויות של שחקנים כדי לאשש את התזה ההליוצנטרית של קופרניקוס . בכל אחת מהדוגמאות הללו נוצר אקט רטורי שבונה פואטיקה מטא-רטורית . המחבר מביע את עצמו תוך כדי חשיפת אקט המבע . בכל אחד מהמקרים הללו המבט הדו-כיווני מתגלם ב"שפה" שונה, אך לשפות הללו יש דקדוק אפיסטמולוגי משותף . הן מבטאות את עצמן ובה בעת מתבוננות בעצמן, בדרכי המבע שהן מפעילות . המבט הדו-כיווני ניכר ביסודות הפואטיים המעצבים את היצירה
|
|