|
|
עמוד:10
10 אסנת רבינוביץ המושג אחיזת עיניים מעלה אפשרות של אשליה הכרוכה באקט ההתבוננות . ההכרה במגבלות העין המתבוננת מעלה כמה תגובות אפשריות, החל בהתעלמות וכלה בנקיטת צעדים מעשיים שעשויים להוליד תובנות חדשות גם בשדה הראייה וגם בשדה התודעה העצמית . המושג אחיזת עיניים מבטא אם כן משמעות מגוונת : הוא גם ביטוי לאשליה שיכולה להיווצר וגם ביטוי לדרכי המילוט מאשליה זו . האשליה והמילוט אינם נפרדים ; הם מגלמים בדרכם מסע מפותל של יחסי סובייקט-אובייקט, של אחיזה בכלים שונים מתוך כוונה למקד את המבט אך גם כדי להכיר במנגנון האפיסטמי הכרוך בכל תגלית וייצוג . מנגנון זה אינו נפרד מאיתנו גם כשמבקשים לעסוק בו מתוך ניתוק מהעצמי . המונח אחיזת עיניים כפי שיידון בספר זה אינו מקביל לתרמית העין ( Trompe l'œil או Deceptive eye ) . הספר ידגיש את הבסיס המטפורי של המושג . אחיזת עיניים הוא דימוי מטפורי שחוק בשפה העברית המדוברת . עם זאת, השימוש במטפורה ייעשה כאן מתוך ריאליזציה של המטפורה : האחיזה נועדה להצביע על כוח אקטיבי, שיש בו התכוונות מיוחדת ומודעות עצמית . מונח אחר שאולי היה אפשר להשתמש בו הוא "העמדת פנים" . מי שמעמיד פנים יוצר אקט תקשורת פעיל, מתוך כוונה ומתוך מודעות עצמית . אך המושג אחיזת עיניים מדויק יותר לענייננו מכיוון שהוא מדגיש את היחסים הכפולים שהמוען ( המחבר, הצייר ) מפתח עם הנמען ( הקורא, הצופה ) . כלומר, מושג זה מתאר פעולה כפולה : שימוש בתחבולה רטורית תוך כדי חשיפתה . דימוי שיכול להאיר את האספקט הזה הוא אולי מסכה שקופה : המסכה מכסה את הפנים, אך בה בעת היא חושפת אותם . הכפילות הזאת היא המוקד של אחיזת העיניים : הסתרה וחשיפה סימולטניות, מצב קוגניטיבי מתעתע אך מעורר תשומת לב, מעין "הזרה" . מצב זה מחייב מטא-מבט על האקט התקשורתי, או במילים אחרות : אחיזת עיניים במבט נוקב .
|
|