|
|
עמוד:11
רק חיבוק 11 הגירושים . חלקם חוו מערכות יחסים זוגיות בין לבין . רק במקרה אחד הקשר הנוכחי הוא גם הזוגיות הקבועה הראשונה בחיים . עם כל הדמיון והשוני בין הסיפורים, אין זו קבוצה מייצגת, ואין בה ללמדנו על תופעות כלליות והעדפות כאלה או אחרות באוכלוסייה . כל שביקשתי במחקר שלי הוא לתאר דוגמאות עכשוויות לקשר מאוחר ולהציג את האפשרות המעודדת : יש חיי אהבה וזוגיות חדשים בגילאים אלה, והם יכולים להיות טובים . נוסח הפתיחה שלי ברוב הראיונות היה : "ספר לי בבקשה מעט על חייך לפני הזוגיות הנוכחית, ואחר כך ספר לי על הקשר הזה" . הדגש על הקשר העכשווי היה ברור וידוע . כל היתר נחשב כחומר רקע לסיפור העיקרי . לפעמים שמעתי סיפורי עבר שלכאורה לא נגעו לעניין שלשמו נפגשנו . היו אלה סיפורי ילדות, לרוב סיפורים קשים, שהתרחשו בקיבוץ או בעיר, בארץ או באירופה בתקופת השואה — סיפורי הישרדות . היו אנשים שהאריכו, צללו לעברם, ואני מצאתי בכך עניין כשישבתי מולם, וגם בעריכה חשבתי שחבל להשמיט את החומר המרגש הזה, שמלמד רבות על אישיותם של המספר או המספרת ועל ההיסטוריה הקולקטיבית שלנו . לעיתים חשתי בשליחות שהטילו עליי מספרי הסיפור — שמרי על הסיפור הזה שמסרתי לך, כתבי אותו, דאגי שלא ייעלם . לא כל סיפורי ההישרדות היו קולקטיביים . היו בהם סיפורים של אנשים ששרדו נישואים גרועים, בדידות, או את טראומת המוות של בן או בת הזוג הקודמים — זוגיות חדשה שנוצרה בצל האובדן, כמו עץ גדוע המוציא ענפים חדשים . בסופו של דבר אמרתי לעצמי כי גם זה מהווה מרכיב בפסיפס של סיפורי זוגיות בוגרת חדשה . כמו בסיפורי הישרדות אלה, גם ההתמודדות הטובה עם תהליך ההזדקנות, ובתוכה היכולת לאהוב ולבנות קשר חדש ומשמעותי בגיל מאוחר, מבטאת את החוסן האישי, את האופטימיות ואת התקווה של המספרות והמספרים . לרוב סבבו הראיונות סביב קשר מאוחר קיים, ורק לעיתים רחוקות
|
|