1. הסוחר במוות ומות הזוכה

עמוד:10

החיים כמשחק 10 שלוש שנים . אח אחר של הממציא נהרג ב- 1864 עם עוד ארבעה אנשים בתאונת פיצוץ של ניטרוגליצרין במפעל שהיה בבעלות המשפחה . ממציא הדינמיט נולד ליצרן מוקשים ואמצעי הרג אחרים ובעל עסקים נוספים שידעו תקופות של גאות ושפל . הוא נטה לדיכאון, ואין ספק שהנטייה הזאת גברה נוכח הטרגדיות שפקדו את חייו ונוכח האשמות שהוטחו בו בגלל הדינמיט . הוא עצמו חזר וטען, כי המציא את הדינמיט כדי למנוע את התאונות המיותרות שהתרחשו בגלל הניטרוגליצרין וכדי לקדם את האנושות . הרי האנרגיה העצורה בדינמיט, הסביר, יכולה לסייע בכריית מנהרות ותעלות בדרך יעילה יותר ומסוכנת פחות מכפי שהיה מקובל עד אז . "מפעלי הדינמיט שלי יביאו לסוף המלחמות", אמר בפעם אחרת . "ביום ששני צבאות יוכלו להשמיד זה את זה, כל האומות יחדלו להילחם" . אבל האיש — אלפרד נובל — לא הסתפק בתקוות ובהכרזות מהסוג הזה . הוא גמר אומר בנפשו להיזכר לאחר מותו כמי שתרם לאנושות ולא כמי שהיה סוחר במוות ופעל במרץ להשגת המטרה הזאת . בנובמבר 1895 הוא חתם על צוואתו . הוא היה כימאי בעל שם, חבר האקדמיה השוודית המלכותית למדעים, ממציא, יזם, סופר, משורר ואיש עסקים עתיר הון, ועתה הוריש 94 אחוז מהונו העצום לחלוקת פרסים "למי שהעלו בשנה הקודמת את התרומה הגדולה ביותר למין האנושי" . הפרס החדש ניתן על פי צוואתו של נובל בחמישה תחומים : פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה ורפואה, ספרות ושלום . בחלוף שנה ושבועיים מיום החתימה על הצוואה לקה נובל בן השישים ושלוש בשבץ מוחי והלך לעולמו . הקרן שהקים העניקה את הפרס לראשונה ב- 1901 .

כנרת, זמורה דביר בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר