|
|
עמוד:12
12 המופלאים | 12 אחרים באו מבתים דלים, ואחד בן קיבוץ . חלקם חסרי השכלה אקדמית — וחלקם בעלי השכלה גבוהה . המדינאי הבריטי אינוק פאוול אמר בראשית שנות ה- 60 , כי "יותר מכל מִשׂרה פוליטית, מִשׂרת ראש הממשלה מתמלאת באופן די מקרי" . מה שברור : לא נכון יהיה לומר ש- 12 ראשי הממשלה היו המוכשרים והבולטים בין הפוליטיקאים הישראלים . היו ביניהם בינוניים ואפילו חלשים . מנגד, קל להצביע על פוליטיקאים בולטים, שיכלו כנראה למלא את התפקיד בצורה טובה למדי אילו זכו להגיע ללשכת ראש הממשלה . למשל, משה דיין, יגאל אלון ( שכיהן כראש הממשלה 19 ימים, בין פטירתו של אשכול למינויה של גולדה מאיר ) או ציפי לבני . במקרים רבים ראשי ממשלה נכנסו לתפקיד לא כתוצאה של בחירות כלליות : משה שרת בעקבות התפטרותו הראשונה של בן- גוריון ( שרת לא הוביל את מפלגתו לבחירות אף פעם ) ; לוי אשכול בעקבות התפטרותו השנייה ; גולדה בעקבות מותו של אשכול ; רבין בעקבות התפטרותה של גולדה ; שמיר בעקבות פרישתו של בגין ; פרס לתקופה קצרה בעקבות רצח רבין ; אולמרט בעקבות האירוע המוחי שחווה שרון . בחלק מהמקרים ראש ממשלה נבחר לתפקיד אחרי קרב קשה בתוך מפלגתו : שמיר אחרי מאבקים פוליטיים מרים נגד דוד לוי ואריאל שרון ; וכך גם רבין, אחרי שגבר על פרס במאבק פְּנים-מפלגתי מכוער במיוחד . בשנים מאוחרות יותר המועמדים התחרו בפריימריז במפלגותיהם, אבל הבחירות הפנימיות, הדמוקרטיות-כביכול לא חסכו קרבות מכוערים . היו גם אישים שהגיעו לראשות הממשלה באופן מקרי . כך, למשל, גולדה מאיר לא היתה אמורה להתמנות לתפקיד, אחרי שפרשה חולה ממשרד החוץ ומראשות מפלגת העבודה . ואולם נחישותה של ההנהגה הוותיקה של מפא"י לא לאבד את השליטה לצעירי המפלגה דאז — דיין, פרס, נבון וחבורתם — הביאה למינויה . דוגמא נוספת היא אהוד אולמרט, שלא נחשב מועמד מוביל לרשת את שרון, ו"זכה מן ההפקר" בהיותו ממלא מקום ראש הממשלה . גם גולדה וגם אולמרט, אחרי שהתיישבו באופן זמני על הכיסא,
|
|