|
|
עמוד:8
8 גבולות – פרקים באסתטיקה ציונית דתית יחתור אל אידאולוגיה חדשה . האם בטיפוס זה יש גם היבט אסתטי מובחן ? האם העובדה שהאדם החדש מתייחס באופן שונה, גאולי, למסורת האבות, כוללת גם התייחסות אסתטית ? האם התרבות הפוליטית שהוא יצר משמעה תרבות פוליטית דתית חדשה ? פילוסופים של הספרות והאמנות דנים בשאלת הזיקה שביניהן ובין ההכרה . יש הסבורים כי התחומים האסתטיים מבטאים סוג של הכרה, וכי ההכרה שלהם לעיתים נעלה על ההכרה החושית ולעיתים נחותה ממנה . לעומתם יש הסבורים שהתחומים האסתטיים אינם מבטאים את הכרת המציאות . ההנחה שלי היא, שהתחומים האסתטיים מעשירים את הכרת התופעה במידה כזו שלעיתים ההכרות התבונית והחושית אינן ערות לגוונים מסוימים של המציאות . בהתאם לכך הכרת הציונות הדתית מתעשרת מתוך יציריה הספרותיים והאמנותיים . הציונות הדתית עמדה בפני האווירה החשדנית של היהדות כלפי האמנות 1 בחיבור זה אעסוק והיצירתיות האסתטית, וכבר דן המחקר כמה פעמים בתופעה זו . במיוחד בספרות . אני רוצה לבחון את הזיקה שבין אסתטיקה, אידאולוגיה וחברה בציונות הדתית באמצעות ניתוח של "תחנות" ושל משנות תאולוגיות ופילוסופיות של התנועה . בהקשר זה נדרשת הערה קצרה של פריודיזציה ( תיקוף ) . הציונות הדתית כתנועה פעלה והתנהלה בתקופות שונות . על אף חוט השדרה הרעיוני שלה עברו תגובותיה והתייחסויותיה של התנועה תמורות מתקופת הייסוד ( 1902 ) ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה ( קץ השלטון העות'מאני בארץ ישראל ) , בתקופת שלטון המנדט הבריטי ( תקופת היישוב ) , בראשית המדינה ועשוריה הראשונים ( 1948 - 1974 ) , בתקופת ההתנחלויות והפעילויות של גוש אמונים, ובשלושת העשורים האחרונים ( 1990 - 2020 ) . חלוקה זו גסה, היא ניתנת לחלוקות אלטרנטיביות, ויש בה כמובן תתי- חלוקות . במהלך התקופות השונות השתנו גישות . השינויים מתייחסים אף לרמה הפילוסופית והתאולוגית המופשטת . דוגמה לכך היא הגישה לתורת האבולוציה . הוגי הציונות הדתית בשנותיה הראשונות לא היססו להשתמש בתורת ההתפתחות כמרכיב בהגותם . הוגים מרכזיים כמו הראי"ה קוק והרב יצחק יעקב ריינס הסתמכו עליה . מצב זה נמשך עד לב תקופת המנדט . אז החל היחס להשתנות, והאבולוציה נתפסה כמאיימת . יכול 1 . ראו למשל . S . Schwarzschild, “The Legal Foundation of Jewish Aesthetics”, in M Kellner ( ed . ) , The Pursuit of the Ideal : Jewish Writings of Steven Schwarzschild , Albany pp . 109 - 116 ; K . P . Bland, The Artless Jew : Medieval and Modern Affirmations 1990, and Denials of the Visual, Princeton, NJ 2001 ; A . Julius, Idolizing Pictures : Idolatry, Iconoclasm, and Jewish Art, New York 2001 .
|
|