|
|
עמוד:14
14 פתח דבר ר . ליוויס, אומנם טען כי תפקידה של הספרות הוא הנחלת ידע, אך בניגוד לגישה המסורתית כיוון בדבריו לרשימה קאנונית של יצירות שכביכול אינן מגויסות חברתית- פוליטית, וכך צמצם את ההגדרה האתית של הגישה המסורתית . 6 לטענת ליוויס, לימוד הספרות הקאנונית בהקשרים ומתוך דגש על המאפיינים האסתטיים טומן בחובו השרשת ערכים אתיים שמעצבים ומתרבתים את האדם ומשכללים את הרוח האנושית . ריצ'רדס צמצם עוד יותר את הטענה בדבר האפקט האתי של הספרות, כשטען כי רק קריאה "נכונה" של הטקסט הספרותי יכולה לייצר אפקט של "חוויה אמוטיבית" — חוויה של פישור הדחפים הסותרים בנפש האדם, וכאן טמונה הפונקציה המוסרית הייחודית שהספרות יכולה לגלם . 7 הדבר סלל את הדרך לאסכולת "הביקורת החדשה" האנגלו-אמריקאית, שבבסיסה עומד הרעיון כי את הטקסט הספרותי יש לקרוא ללא שום הנחות אידיאולוגיות או הקשרים פוליטיים מוקדמים, באופן משולל כל יסוד או פוטנציאל אתי . 8 עמדות דומות התפתחו ברוסיה כבר בתחילת המאה העשרים, במסגרת אסכולת הפורמליזם הרוסי . הוגים מרכזיים דוגמת מיכאל בכטין, יורי טיניאנוב וויקטור שקלובסקי, הגדירו את הספרות כתחום עצמאי בעל מתודות אוטונומיות תוך התמקדות בשפה הפואטית, בצורות לשוניות ייחודיות ובמערך התחבולות והמנגנונים המשמשים את האמן ליצירת אפקט של הזרה, ולפיכך כבעל נגיעה מזערית לאתיקה . 9 בזרם הסטרוקטורליסטי הצרפתי מצטמצם האלמנט האתי עוד יותר : הסובייקט האנושי מופיע בדיון הסטרוקטורליסטי בספרות במקום שולי, בצד סטרוקטורות גדולות של סימנים לשוניים, מבנים נרטיביים, היבטים צורניים וטכניקות סיפר, עד כדי שלילת הסובייקט בספרות כגוף אינדיבידואלי וריבוני . 10 בתקופה שבה מחקר הספרות התרכז בסוגיות מבניות ואסתטיות, התרחשו שתי מלחמות העולם . עובדה זו חוללה משבר עמוק ביחסים שבין ספרות לאתיקה, ובעיני חוקרים מסוימים יצרה ספק בדבר יכולתה של הספרות להשפיע לחיוב ולקיים עולם טוב יותר . 11 בה בעת, וכחלק מתגובה כוללת, פיתח עמנואל לוינס מערך מושגים, שבהעמידם הגות אתית כוללת מייצרים אפשרויות של קריאה אתית ספרותית — מושגים שבהם ייעשה שימוש נרחב במחקר זה . מושגים אלה מתבססים על 6 Leavis, F . R . The Living Principle : ‘English as a Discipline of Thought’ . London : Chatto and Windus, 1975 . P . 5 Richards . A . I . Principles of Literary Criticism . London : Routledge, 1967 . P . 27 7 8 ראו על כך אצל : Graff, Gerald . Professing Literature . Chicago and London : The University of Chicago Press, 1987 . Pp . 121 - 183 9 ראו על כך אצל : לוי, זאב . ה ר מ נ ו י ט י ק ה . תל אביב : ספרית פועלים, 1986 . עמ' 203 - 211 . 10 . Culler, Jonathan D . Structuralist Poetics : Structuralism Linguistics and The Study Of Literatur e London : Routledge, 1975 . Pp . 3 - 37 . כמו כן, בנושא זה ראו מאמריהם של רולאן בארת "מות המחבר" ( 1968 ) , ומישל פוקו "מהו מחבר ? " ( 1969 ) : בארת, רולאן . פוקו, מישל . מ ו ת ה מ ח ב ר / מ ה ו מ ח ב ר ? . תל אביב : רסלינג, 2005 . 11 ראו על כך אצל : אדורנו, ת . ו . הורקהיימר, מ . א ס כ ו ל ת פ ר נ ק פ ו ר ט ( מ ב ח ר ) . תל אביב : ספרית פועלים, 1993 . עמ' 158 - 199 .
|
|