|
עמוד:9
מבוא לתיאטרון הקוּדִיָאטָם׀ 9 לפי תאוריות אחרות, מקור השם בחלק האחרון של מופע הקוּדִיָאטָם, 12 כאשר כל הדמויות מופיעות יחד על הבמה . תמורות היסטוריות וחברתיות חשובות שהתחוללו בקֵרָלָה, כגון התפתחות מוסד המקדש והשפה הדבורה והכתובה — מָלָיָאלָם — עיצבו את דרכו של הקוּדִיָאטָם . מן המאה השמינית - תשיעית לספירה ועד המאה השמונה עשרה התפתח מוסד המקדש, בין השאר בזכות הנַמְבּוּדִירִי ( Nambūtiri ) — כוהנים ( בְּרָאהְמָנִים ) אמידים בעלי אדמות פרטיות ואדמות מקדש — בערים ובכפרים שברחבי דרום 13 בנסיבות פוליטיות, חברתיות ותרבותיותהודו, וקֵרָלָה בכלל זה . כאלה, מתחילת האלף השני נהיה המקדש למוקד ממסדי דתי ולמרכז חיי החברה, הכלכלה האגררית והמסחר, התרבות והאומנות 14 לדברי וֵלוּטְהָט,בערים ובערי בירה שנהפכו גם למרכזים פולחניים . בתקופה הפורמטיבית של הקוּדִיָאטָם, שחפפה לתהליכים האלה, 'התיאטרון היה אחד מאמצעי התקשורת החשובים, ושימש כלי יעיל להפצת האידאולוגיה של הבְּהַקְטִי [ bhakti , עבודת האלים במקדשים ברחבי דרום הודו ] , על ידי פופולריזציה של האפוסים וסיפורים אחרים ובחסות השליטים ותמיכתם שמשמען חסות 15 ותמיכה בתנועת הבְּהַקְטִי' . לדעת היסטוריונים ופילולוגים, את הספרות של שפת מָנִיפְּרָוָאלָם ( maṇipravāḷam ) — מיזוג של סנסקריט ומָלָיָאלָם עתיקה — בקֵרָלָה בימי הביניים המוקדמים חיברו בְּרָאהְמָנִים 16 בד בבד החלומבצעי מופעים מקסטת צַ'אקְיָאר ( Cākyār ) . להתפשט ברחבי קֵרָלָה לשון המָלָיָאלָם וספרותה . הצַ'אקְיָאר החלו לכלול במופעיהם — מופעי הקוּדִיָאטָם — שהיו בסנסקריט גם את השפה המדוברת הרווחת, בעיקר בדמות הליצן, כדי למשוך 12 לפירושים אחרים של השם קוּדִיָאטָם ראו 18 . Gopalakrishnan 2011, p Veluthat 2009, pp . 32 – 36 ; Karashima 2017, pp . 145 – 147 13 Veluthat 2009, pp . 32 – 36, 61 – 82, 229 – 248 ; Gurukkal 2012, pp . 14 305 – 291 Veluthat 2009, p . 234 15 16 על חשיבות הצַ'אקְיָאר בהתפתחות ספרות מיוחדת זו ראו Goren Arzoni pp . 306 – 325 2019,
|
|