|
|
עמוד:13
מבוא | 13 או אם נמצא בו פיגול, כי לך משפט הכהונה'" . ההערכה העצומה שרחש חכם זה לרז"ה, שמִן הנסיבות המתוארות ברור שלא עמד עימו בקשר קרוב, ניכרת הן מעצם העובדה שנתבקש לכתוב הסכמה לספר — מעשה שנדרשו אליו רק חכמים מן המדרגה הגבוהה ביותר — הן מתוארי הכבוד "אדוני ואבי" שהופנו כלפיו . כינויי כבוד בסגנונות דומים חוזרים ועולים כמעט בכל אזכור של רז"ה, אם איננו למטרות 27 נוסף על כך, באמירה המופיעה פולמוס, אצל חכמים בדורו ובדורות שאחריו . בסוף הציטוט הנ"ל — "כי לך משפט הכהונה" — נרמזת ההערכה שרז"ה הוא גדול המדקדקים אשר בדורו, כמו שעולה גם מן ההסכמות לספרי רז"ה, וכמו שמבטא 28 בהסכמתו ליה"נ : "ראש המדקדקים בדורנו באופן המפורש ביותר ר' יהודה מלר ובזמננו זה, חד בדרא" . המסמך השני הוא תעודה המלמדת על אישיותו ועל מעמדו החברתי, הנמצאת 29 בתוך קובץ שאלות ותשובות, שנמצא בכתב יד בספרייה הלאומית של מוסקבה . בדף 101 בכתב היד מופיעה שאלה שהפנה רז"ה לר' יהודה מלר הנזכר, ובה הוא מספר שבמהלך קריאת התורה, שנערכה בבית הכנסת שבמקומו, התגלה שחסרה אות בספר התורה . הציבור שנכח במקום החליט למרות זאת להמשיך לקרוא באותו הספר, ורז"ה, מכיוון שלא נשא בתפקיד רבנות רשמי בקהילה, לא התערב בדיון . אף על פי כן, לאחר סיום הדיון שאלו המתפללים לדעתו של רז"ה, והוא פסק שיש להוציא ספר תורה אחר תמורת הראשון, וכך נעשה . לאחר מעשה היו שפקפקו בנכונות הכרעתו של רז"ה, ולכן הוא פנה לר' יהודה מלר כדי לקבל חיזוק לפסיקתו, והוא צירף לפנייתו דיון הלכתי בסגנון ספרות התשובות המסורתית . בדבריו הזכיר את דבריהם של פוסקים ידועים, דן בהם, ואף חלק על כמה מהם . תעודה זו משקפת את מחויבותו המוחלטת של רז"ה להלכה המסורתית מחד גיסא, ואת עצמאותו ואת יכולותיו הגבוהות בתחום זה מאידך גיסא . לבד מזאת היא 30 ראתה בו דמות בעלת סמכות הלכתית, מלמדת שהקהילה שֶבה חי באותה התקופה ואף על פי שלא השתתף מיוזמתו בדיון שנערך, ראו לנכון הנוכחים במקום לבקש את הדרכתו ואף לפעול על פיה בניגוד לסברה שעלתה על דעתם מלכתחילה . 27 אפילו ר' יעקב עמדן ור"מ דיסלדורף, מתנגדיו הגדולים ( ראה להלן ) , אינם מכחישים את גדולתו בשדה הדקדוק, וכך הם כותבים בהקדמות לחיבוריהם : "ואני לא באתי למעט ולהקטין מעלת זה האיש במלאכת הדקדוק, כי אמנם הוא מאנשיה" ( לו"א, הקדמה, עמ' ג - ד ) ; "ידעתי כי שיחו נאה והוא מדקדק גדול" ( השגות ר"מ דיסלדורף, הקדמה ) . 28 ר' יהודה מלר ( 1660 - 1751 ) היה מהבולטים שברבני גרמניה בתקופתו . ראה עוד פרטים אצל ברויאר, תולדות היהודים, עמ' 193 . 29 אוסף גינצבורג, מס' 1607 . 30 במסמך זה רז"ה אף מוסר את כתובתו, וכותב שהוא משתכן אצל אדם ששמו "מאזיז לוי" במקום הנקרא "גריגס בייא אויגנשבורג" .
|
|