|
|
עמוד:14
איל בסן | 14 | לספרו גם כסיפור של צמד — "ברנר וגנסין", יוסף חיים ואורי ניסן — סיפור של חברות אמיצה וארוכת שנים, אינטימית ואינטנסיבית, מסוכסכת וטעונה, בין שניים מגדולי יוצרי הסיפורת העברית מאז ומעולם . 10 עניינים אלו, כעובדות חיים וכמסגרות שיח, ישובו ויעלו לאורך פרקי הספר . אף כי מוקדו של חיבור זה אינו ביוגרפי, ברגעים רבים לאורכו אבקש להראות כיצד מתפתלים ונכרכים — ובעיקר נפרמים — פרטי החיים ותנאיהם במעשה היצירה המפותל והפרום ממילא המכונה "ספרות" . בראשית הדברים אני מבקש אפוא לפנות לתיאור קצר של תולדות חייו של גנסין, תיאור סכמתי ותמציתי במכוון, קונבנציונלי במובהק, המוצע כאן כמין נקודת מוצא לקריאה בַּאירוע של גנסין כספרות, כרשת ראשונית של קואורדינטות ביוגרפיוֹת שביחס אליהן יכולה להתחיל להיפרש ולהסתבך פרשנות יצירותיו . 11 ובארץ ישראל, תל אביב : משרד הביטחון, 1989 ; הדי שייט, לפניך דרכיים : מתלישות בגולה לתלישות ילידית בספרות העברית במאה העשרים, רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר אילן, 2015 . 10 לסיפור היחסים בין גנסין וברנר ראו למשל אריאל הירשפלד, "דיוקן עצמי או הדיוקן בדרך אל ה'עצמי'", הליקון, 5 ( 1992 ) , עמ' 30 – 54 ; איריס מילנר, "ברנר וגנסין : מכתבים על פרידה", אות, 5 ( 2015 ) , עמ' 53 – 75 ; מנחם פרי, שב עלי והתחמם : הדיאלוג ההומוארוטי בין ברנר לגנסין — מיקרו - ביוגרפיה, תל אביב : הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 2017 . 11 הסקירה הביוגרפית להלן נסמכת בעיקר על לחובר ( לעיל, הערה 6 ) , עמ' 350 – 357 ; א"ב יפה, "אורי ניסן גנסין : חייו ויצירתו", אורלוגין, 6 ( 1952 ) , עמ' 39 – 54 ; אניטה שפירא, ברנר : סיפור חיים, תל אביב : עם עובד, 2008 ; הולצמן, "אורי ניסן גנסין בוורשה : תחנה ראשונה ותחנה אחרונה", גלעד, 24 ( 2015 ) , עמ' 15 – 26 ; נורית גוברין, "'אי - כישרון לארץ ישראל' : אורי ניסן גנסין בארץ ישראל, תרס"ח ( אוקטובר 1907 – יוני 1908 ) ", זיוה שמיר ומנחם פרי ( עורכים ) , הנאמן : מנחת הוקרה וידידות לעוזי שביט, תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2016 , עמ' 357 – 381 ; פרי ( לעיל, הערה 10 ) ; Rachel Albeck - Gidron, “Introduction”, Uri Nissan Gnessin, Beside and Other Stories, New Milford : The Toby Press, 2005, pp . vii – xxx
|
|