|
|
עמוד:14
אחר — לב טולסטוי 14 ׀ יראה אור — מי שהספיק להתוודות על סודותיו המבישים ביותר . ׀ ולמרות זה לא נרגע צימאונו לספר על עצמו את כל האמת . הוא רצה עוד . בהיותו בן עשרים ושבע כתב טולסטוי ביומנו שהוא אדם "בלי כללים", "לא-צנוע", "לא-סובלני", "כמעט בור", "לא-מרוסן", "עצלן", ו"רודף כבוד" ( 9 – 8 XLVII, ) . והנה, אף על פי שעברו על טולסטוי חמישים שנים של עבודה לשיפור עצמי, ואף על פי שמבחינת רבים מאוד כבר היה אדם קדוש, כך כתב על עצמו ביומנו בשנת 1903 : "אני רע וטיפש אבל נחשב טוב וחכם" ( 281 LIV, ) . * בתלמוד מסופר על אלישע בן אבוּיה, שבראשית דרכו היה מחכמי דת ישראל הבולטים, ממקורבי רבי עקיבא, אך בהמשך חייו כפר בתורה, נהפך לאפיקורס, ועל כך זכה לכינוי "אחר" . . . בדמי ימיו פיתח טולסטוי את תורתו הרליגיוזית החדשה והגדיר אותה "הנצרות האמיתית" . בתורה זו דחה הן את יסודות האמונה הכנסייתית הן את הערכים היסודיים של הציוויליזציה המערבית המודרנית : ערכי המדינה, הפטריוטיות, הצדק והמשפט, ערכי הרווחה, העושר והקניין הפרטי, ערכי הקִדמה הטכנולוגית והחברתית, המדע והאומנות . כנגד האמונות והערכים האלה הציב טולסטוי מצד אחד את האמונה באלוהים, שבהיותו כולו תבונה ואהבה דורש מן האדם רק דבר אחד : לאהוב את רעהו, ומצד אחר הציב את האידיאל של עולם בלי מדינות ובלי גבולות, בלי צבאות ובלי מלחמות, בלי אלימות ובלי נצלנות . הראשונים להתנגד לדעות החדשות של טולסטוי, ובעיקר למימוש הדעות האלה באורח חייו החדש, היו בני משפחתו . אחיו : Tolstoy, Polnoie Sobraniye Sochineniy [ v 90 Tomakh ] , Moscow Khudozhestvennaia Literatura, 1928 – 1958 . ההפניות לקובץ זה כאן ובהמשך הספר כוללות את מספר הכרך ( בספרות רומיות ) ואת מספרי העמודים . תרגום הקטעים שלי וכל ההדגשות במקור .
|
|