|
|
עמוד:10
אחדים מהכותבים בחרו להפנות זרקור לקורות חייהם הם, אחרים התייחסו לתוצרי תרבות הנחשבים בעיניהם כתמצית של הישראליות . היו שהעדיפו להתמקד בבעיות יסוד שאיתן מתמודדות החברה והמדינה בישראל וכותבים אחרים סיפרו כיצד נראית להם ולאחרים הישראליות והזהות הישראלית ממרחקים - גיאוגרפיים ואחרים . כשקיבלנו את המאמרים השונים שמחנו לראות שאין אלה דברי הלל אך גם לא שירי מספד וקינות . כל אחד ואחת מהכותבים בדרכו או בדרכה ניסו לשקף את המורכבות הקיומית שבחיים המשותפים כאן . היות שרוב החיבורים ככולם נכתבו לפני "זמן קורונה" אין בהם התייחסות למשבר הרפואי – כלכלי – פוליטי של העת האחרונה ממש, ועם זאת, ברור מקריאת הדברים שהכותבים לא ראו ממעל להם שמיים תכולים ללא ענן קל שבקלים . נושאים כמו אפליה, גזענות, הפניית כתף קרה ל"אחר", לאומנות, היעדר סולידריות אזרחית, כיבוש, ולחלופין חוסר נכונות להיאבק עבור ערכים לאומיים או מוסריים – אוניברסליים, מופיעים בתמהיל זה או אחר כמעט בכל אחד מהמאמרים . ובכל זאת, כמעט כולם מציינים את כוחות היצירה והחיוניות של החברה הישראלית, את היכולת לבטא ביקורת נוקבת, ואת התקווה ואפילו הביטחון שהליקויים שאבחנו הם בני תיקון . יתרה מזו, כל המאמרים, כולל הביקורתיים שבהם, משקפים תחושת שייכות עמוקה ואכפתיות לגבי הכלל הישראלי . ובטרם סיום, הערה טכנית לכאורה אבל בעצם מהותית : בשל הכבוד שאנחנו רוחשים לכל אחד מהכותבים, השתדלנו לערוך את הדברים ביד קלה בלבד, כדי שקולותיהם הייחודיים יישמרו ויישמעו בין דפי הספר . לפיכך השוני בין המאמרים באורך, בסגנון ובמידת ההפשטה עולה בהרבה על המקובל בקבצים מחקריים . ואולם, כפי שחזרנו והבהרנו מאז השקנו את הסדרה, המטרה היא שהפרסומים במסגרת זו יהיו אותנטיים במידת האפשר ונגישים לכול, כשאנו פוסעים בעקבות גדולים שהרי כמאמר חז"ל "דיברה תורה בלשון בני אדם" . 10 ח"י הצעות לישראלי ת
|
|