הקשר בין שיקולים פדגוגיים ומחשבים

עמוד:35

הטכני של חיל האוויר, בחיפה . לאחר ההצלחה של הניסוי, בנינו מרכזים לאמון חיילי מילואים המשרתים בשריון, תותחנים, קשר, רפואה . במרכזים אלה רכש החייל את חומר הלימוד שהיה דרוש לו כדי למלא את תפקידו . המחשב "הוביל" את החייל דרך תהליך רכישת הידע, בחן אותו ועל בסיס הישגיו, קבע האם הוא צריך להתייצב שנית כדי ללמוד את החומר ולהיבחן . שיטת הלמידה במערכות אלו Computer Assisted ( CAIהתייה Instruction ) . שהייתה נהוגה בארה"ב באותם זמנים . את הניסוי ליוותה ועדה ציבורית, שכללה את ד"ר לואיס אוסין ממט"ח, פרופ' שלמה קניאל מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטה העברית, אלוף משנה אמנון תדהר מאג"ם למחשב וסגן אלוף צבי גינוסר ממה"ד . חיילים ממה"ד ומאג"ם למחשב בנו את השיעורים בהדרכה של נציגי צבא ארה"ב . גם הלאה, בשנות השמונים, עדיין האמינו שניתן לבנות מחשב במיוחד, מותאם לצרכי החינוך . היו עוד ניסיונות לפתח מערכות מחשבים מותאמות לתחום החינוך והלמידה, כאשר ניסיון מרתק כזה היה של מט"ח ( מרכז לטכנולוגיה חינוכית ) מיסודה של קרן רוטשילד, שפיתח את מערכת תוא"ם – תרגול ואמון ממוחשבים . המערכת הייתה פחות יומרנית ופחות מושקעת מאשר הניסיון שבוצע על ידי אוניברסיטת אילנוי . בפרויקט זה, מצד אחד הבינו את חשיבות שילוב המחשב בלמידה ומצד שני לקחו בחשבון שמערכת החינוך אינה יכולה להוות מסגרת לפיתוחים טכנולוגיים יקרים . ד"ר לואיס אוסין הוגה שילוב המחשב בלמידה, פיתח את מערכת תוא"ם . הרעיון שלו אמנם היה מבריק, אלא שהוא הקדים את זמנו . בכך נוכחתי באחת מהרצאותיו בחו"ל, כששוחחתי עם המשתתפים לאחר ההרצאה וגיליתי שהם לא הבינו לא את ד"ר לואיס אוסין ולא את חזונו . עם זאת, כשד"ר אוסין סיים את תפקידו במט"ח, הסכימו כולם ש"מה שלואיס עושה היום, מחר נקרא בספרים . " במסגרת מט"ח בנו מסופים מיוחדים ( זולים ) ומותאמים למערכת החינוך . הוקמו כתות ממוחשבות המורכבות ממיני מחשב של חברת דיגיטל ואליו מחוברים כ- 16 מסופים . ד"ר אוסין שהיה חלוץ ומומחה בתחום לקח בחשבון שני נושאים : 1 . שיקול כלכלי – כדאיות, בתכנון ובנית מחשב מיוחד לצרכי חינוך . 2 . שיקול פדגוגי – חשש המורים בפני שילוב מערכת למידה בכתה – כיוון שהמורים תפסו את המערכת כמי שמתחרה בהם ומערערת את מעמדם . ד"ר אוסין התמודד עם שיקולים אלה בתבונה . לגבי השאלה הכלכלית ושאלת יכולתה של מערכת החינוך להתמודד עם פיתוח מחשב, הוא קבע שמערכת החינוך תעסוק רק בבניית המסופים ( מסופים פשוטים וזולים, ששימשו רק להצגת חומר הלימוד ) , מוח המערכת היה של חברה מסחרית – 11 – PDP של חברת דיגיטל, שהייתה בימים אלה שיא הטכנולוגיה . מערכת תוא"ם, הייתה בין הראשונות בעולם שתמכה ב - Time Sharing שבו המעבד מחלק את הזמן שלו בין המסופים .

אופיר, ברוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר