ההיסטוריה של התפתחות שיטות הלמידה

עמוד:22

2223 / יחסי גומלין עם האדמה ולמד לגדל את מזונו בעצמו, בהתאם לעונות השנה . את השלבים של התפתחות האנושות מתאר נח הררי בצורה מרשימה בספרו "קיצור תולדות האנושות" . תהליך זה הביא את האדם להשתקע בקרבת שטחי הגידול, לביית ולגדל חיות ששימשו לעבודה ולמאכל ולחדול מנדודיו . כך החלה להתפתח החקלאות ועימה תהליך למידה שהצריך יכולת איסוף מידע, השוואת נתונים, ניתוחם והסקת מסקנות . יכולת אשר השתפרה והשתכללה ככל שהאדם צבר בה ניסיון . בד בבד, החקלאות התפתחה במקומות נוספים בעולם . זו עובדה מעניינת, שהתרחשה באותה תקופה באזורים שונים, המנותקים ורחוקים זה מזה ובלא שהתקיימה תקשורת ביניהם . לדוגמה, במרכז אמריקה גידלו תירס ושעועית, בסין אורז ודוחן, בדרום אמריקה תפוחי אדמה ובטטה, במזרח ארצות הברית דלעת, בגינאה החדשה סוכר ובננות, במערב אפריקה דוחן אפריקאי ואורז . הכתב הומצא לפני יותר מחמשת אלפים שנה והוא אפשר לידע להצטבר ולהעביר אותו מדור לדור . מעניין לציין שהכתב הומצא באותה תקופה, בשבעה מקומות שונים בעולם – כתב היתדות במסופוטמיה, ההירוגליפים במצרים, הכתב המינואי, האידיאוגרמות הסיניות, כתב של בני המאיה, הכתב האצטקי . השימוש הראשוני בכתב החל בתיאור של עצמים : בית, שור, אדם ובהדרגה הפך הכתב ליותר מופשט ובעזרת כמות מצומצמת יחסית של אותיות, הצליחו לבטא רעיון מורכב . ייתכן מאוד כי מציאות זו התאפשרה הודות לתהליכי ההתפתחות הקוגניטיבית של כל אדם . זאת בהתחשב בעובדה כי באותה התקופה, במקומות שונים בעולם, היו לבני האדם צרכים בסיסיים דומים והם הגו רעיונות כמעט זהים, כדי לספק אותם . בתקופה החקלאית, סביבת חייו של האדם הייתה מלאה גירויים הדורשים חקר ולמידה והיא הציבה בפניו לכן משימות רבות, כמו הגנה, חיי חברה, השגת מזון, הקמה ובניית סביבת מגורים, משפחה ועוד . לאף אחת ממשימות אלה לא היה מדריך מגובש וכתוב של פתרונות, לא הייתה תאוריה כתובה או ספר בו רוכזו המסקנות שנאספו על ידי הדורות הקודמים . האדם למד הכול מהניסיון המצטבר של אבותיו, מתוך "התורה שבעל פה" ומתוך הסביבה העשירה בגירויים שבה חי . לכל בעיה פיתח האדם פתרון מתאים העונה לצרכיו . האדם שרטט לעצמו את הפתרון, למד בכוחות עצמו, הגיע למסקנות, עסק ביישום הפתרון וגם נשא בתוצאותיו . שיקול דעת נכון אפשר לאדם להתיישב במקום אחד ולחדול מחיי נדודים . מציאות זו של חיים נייחים, אפשרה לאדם לפתח כלים ותנאיי מגורים נוחים יותר, אוהל או בית מחמר ועצים . החיים הקשים אילצו את התא המשפחתי ללמוד לנצל באופן יעיל את הכוח שברשותו . אב המשפחה, האם והילדים, כל אחד הודרך למלא את מקומו בתא המשפחתי . כל אחד למד לתרום את תרומתו, שיטת הלמידה הנהוגה אז הייתה חיקוי ומשימה זו הוטלה על החינוך . הבנים יצאו עם אביהם לעבודת השדה ולמדו לחרוש, לחפור תעלות, להוביל את המים לשדה ולהקים גדר אשר תגן ה ה יס ט ור י ה ש ל ה ת פ ת ח ות ש יט ות ה ל מ יד ה כתב הירוגליפים מצרי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא