|
|
עמוד:13
13 כאן סקירה קצרה של אירועי מלחמת העולם השנייה בבסרביה, בוקובינה ודרום אוקראינה עם ראשית המסע הגרמני לכיבושה של ברית-המועצות, ונבחן את גורלם של יהודים מגורשים ומקומיים תחת שלטון גרמני, רומני ומשתפי פעולה אוקראינים לאומיים . הפן היהודי הפנימי שביומן הוא מורכב ומגוון . הציבור היהודי שהתרכז בגטאות ובמחנות בטרנסניסטריה לא היה עשוי מקשה אחת . שורשיהם התרבותיים וההיסטוריים של היהודים המקומיים שחיו באזור מלכתחילה היו שונים מאלה של היהודים שגורשו מן הפריפריה הצפונית של רומניה ( מבסרביה, בוקובינה ומחוז דוֹרוֹהוֹי בצפון מולדובה ) . ועל הציבור המגוון הזה — יהודים מקומיים ויהודים גולים ומגורשים שנעקרו מבתיהם והם זרים למרחב הגיאוגרפי — נגזר להתארגן לחיים משותפים כדי לשרוד . בסקירתנו נשרטט בקצרה את קורותיהם של יהודי רומניה ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, נציג את אזור טרנסניסטריה וגורל היהודים בו, נציב את היומן בצד יומני שואה בכללותם ויומנים שנכתבו בטרנסניסטריה ונותרו בידינו וננתח את ייחודיותו של היומן הזה . מדיניות השלטון הרומני כלפי היהודים ברומניה בעקבות הסכמי השלום אחרי מלחמת העולם הראשונה השתנו גבולותיה של רומניה והיא הייתה למדינה בעלת מיעוטים לאומיים ודתיים רבים ובכללם גרמנים, הונגרים, רותנים ויהודים . מנקודת ראות פוליטית ולאומית יצרה הזכייה הטריטוריאלית בעיות של זהות והזדהות בקרב קבוצות המיעוטים השונות והשלטון נקט מדיניות של רומניזציה מרבית בתחומי החינוך, הממשל והתרבות . הקיבוץ היהודי ברומניה, שהיה השני בגודלו באירופה חוץ מיהודי ברית-המועצות שהיו מנותקים מן הקהילות היהודיות האחרות, היה גם הוא מגוון ומפוצל לשונית ותרבותית . בעקבות הצטרפותם של יהודי בוקובינה, שהיו עד תום מלחמת העולם הראשונה בשלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית, ויהודי בסרביה שהיו בשלטון האימפריה הרוסית, לא היו עוד יהודי הרגאט, האוכלוסייה המסורתית שישבה בגבולותיה הישנים של רומניה ושפתה הייתה רומנית, רוב הציבור היהודי ברומניה . השלטון
|
|