|
|
עמוד:10
10 האב שבידה הופקד היומן ונטל אותו מתוך כוונה להחזירו לאביו . הוא ביקש את עזרת השגרירות הישראלית להעברת היומן אך נתקל בסירוב ולפיכך החליט להבריחו מתוך סיכון עצמי והצליח . בדרכו חזרה ביקר את משפחתו בישראל והיומן באמתחתו . בשנת 1967 חזר אפוא כתב היד המקורי של היומן לידי מחברו ליפמן קוּנשטאד שהתגורר באותה עת בעכו עם בתו . לאחר שהתאלמן מאשתו הצטרף קוּנשטאד לבנו בארצות-הברית ולקח עמו את היומן . בנו מספר שאביו רצה מאוד לפרסם את היומן ופנה למכון ייוו"א שיוציאוהו לאור . קוּנשטאד ביקש להגיש לייוו"א כתב יד מסודר והעתיק את היומן כולו בכתב ידו . איננו יודעים אם מסר לייוו"א את שני כתבי היד, זה המקורי שנכתב בדז'וּרין והמועתק, או רק אחד מהם . אבל 6 למרבה הצער לא נמצא בייוו"א עותק של כתב היד . לדברי הבן החליטו אנשי ייוו"א שלא להוציא את כתב היד לאור ואחותו של קוּנשטאד, רבקה, ששהתה אז בארצות-הברית, לקחה עמה את היומן כששבה לארץ והבטיחה שתדאג לפרסמו . רבקה עמדה בהבטחתה ובשובה לארץ דאגה להדפיס את כתב היד במכונת כתיבה והפיקה 300 עותקים כרוכים בהוצאה עצמית וללא ציון שנת ההדפסה . ליפמן קוּנשאטד הספיק לקרוא את הטקסט המודפס לפני שנפטר בשנת 1978 . ובאשר לכתב היד המקורי שנכתב בטרנסניסטריה או זה שהועתק בכתב ידו של קוּנשטאד — לא ברור מה עלה בגורלם . הרברט קוּנשטאד הבן ועורכות היומן ניסו לאתר את כתב היד המקורי בייוו"א, אבל ללא הצלחה . גם בארכיון יד ושם לא נמצא עותק של היומן וגם אצל נכדתו של קוּנשטאד הגרה בנהריה לא מצאנו עותק מקורי של היומן . נראה שלאחר מותה של רבקה, אחותו של ליפמן קוּנשטאד, פינו בני המשפחה את הבית וכתב היד, שכבר הודפס כאמור והופץ, הושלך מבלי משים . היומן הכרוך והמודפס במכונת כתיבה נמצא בארכיונים ובספריות בארץ ובידינו . זהו כנראה הנוסח האחרון פרי עטו של קוּנשטאד וזהו הנוסח שתורגם ונערך ויוצא עכשיו לאור בעברית . כאמור קוּנשטאד עצמו חזר וקרא ביומן וערך והוסיף הערות, כפי שהוא מעיד בעצמו ב- 4 באפריל ,1944 לאחר השחרור בידי הרוסים ולפני שחזר לרומניה : "מאחר שהבטלה מייגעת את נפשי התחלתי לכתוב מילון גרמני - רוסי לעת מצוא [ . . . ] חוץ 6 מתוך ריאיון עם הרברט קוּנשטאד, ניו יורק, 7 בנובמבר 2016 .
|
|