|
|
עמוד:9
9 פיליטונים שהתפרסמו בעיתונים . ב- 1927 נשא ליפמן קוּנשטאד לאישה את רוזה מֶרלינג ובשנת 1928 נולדה בתם איזָה, וכעבור שלוש שנים נולד בנם הרברט ( בֶּרטֶל ) . משפחתה של רוזה מֶרלינג, אף היא מרַדַאוּץ, הייתה משפחה אמידה והקשרים בין בני המשפחה המורחבת היו הדוקים מאוד . קוּנשטאד ניהל בית מסורתי, הוא ביקר בבית הכנסת בשבתות ובחגים ובבית נשמרו כללי הכשרות והמנהגים הדתיים . ילדיו למדו בבתי ספר יהודיים נוסף על החינוך הכללי שקיבלו עד שנאלצו לעזוב את בית הספר הכללי בשנת 1940 . קוּנשטאד היה בקי בספרות היהודית המסורתית והחדשה ושלט בעברית וביידיש, אבל בבית דיברו ההורים והילדים גרמנית . קוּנשטאד שהיה כאמור פעיל בתנועה הציונית חשב להגשים את חלום העלייה לארץ-ישראל . אחותו רבקה עלתה לארץ באמצע שנות השלושים, אבל הניסיון לא עלה יפה והיא חזרה לרומניה כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם . קוּנשטאד היה מקובל בקהילה היהודית וזכה לשבחים על פעילותו בסיוע לפליטים שהגיעו לרַדַאוּץ מאזורי בסרביה בעקבות הכיבוש הרוסי ולאחר פרוץ המלחמה בין גרמניה לברית-המועצות . בן ארבעים היה קוּנשטאד כשגורש לטרנסניסטריה והגיע לגטו דז'וּרין ב- 29 באוקטובר 1941 . הוא התמנה למזכיר הוועד ( המועצה היהודית ) בזכות קשריו עם זיגפריד יֶגֶנדוֹרף, שהיה כאמור קרוב משפחה של אשתו ובעל השפעה במוגילב ונשא בתפקידים שונים בגטו . קוּנשטאד תיעד את חייו וחיי משפחתו ביומן שכתב בדז'וּרין במשך כשנתיים ביידיש ותיבל אותו במובאות מן המקורות . כתב היד כולל חמש מחברות בנות כמאה עמודים כל אחת, כתובות בכתב יד צפוף . עם השחרור חזר קוּנשטאד לרומניה והצליח לקחת עמו את היומן ונצר אותו בביתו במשך שנים ארוכות . קוּנשטאד חזר וקרא ביומנו מדי פעם בטרנסניסטריה ואף ערך את הכתוב והוסיף מידע ודאג לציין בדרך כלל את התוספות בציון "נוסף אחר כך", "נוסף בשנת 3491" ואפילו "נוסף בשנת 8491", כשכבר היה ברומניה . כך עשה גם כשחזר ועיין ביומן בישראל והוסיף מידע . קוּנשטאד נשאר אחרי השחרור ברומניה ובשנת 1960 עלה עם משפחתו — אשתו, בתו איזָה ובעלה וילדתם — לישראל . קודם שעלה לארץ הפקיד קוּנשטאד את היומן למשמרת אצל מכרה שכן חשש שיילקח ממנו בבדיקות המכס ביציאה מרומניה . בשנת 1967 ביקר בנו הרברט, שהיגר לארצות- הברית בשנת ,1961 ברומניה בתור אזרח אמריקאי . הרברט פנה לחברתו של
|
|