|
|
עמוד:14
14 הילה שלומית קינל - לימוני 15 עיצובה של דמות ספרותית זו לוותה בתיאורים שלהעירה גוברין . הזדהות עמוקה עם מורשת אב – גברית ועסקה בזיקתן של הגיבורות אל מורשת אם נשית , תוך תיאור תהליך של חניכה נשית . יוצאת מכלל זה היא אלישבע , הלא – יהודייה , שלא עסקה בתמה זו וגם לא העמידה דמות של ילדה , אבל תחת זאת תיארה דמות של נערה העוברת תהליך של התבגרות וחניכה . ב . דמות 'התלושה' כאלטרנטיבה לדמות 'התלוש' תמה שנייה המשותפת לסופרות היא זו של דמות " התלושה " . פיגורה ספרותית זו עוצבה בהשראת הדגם החברתי והספרותי של 16 אשר החל מהעשור האחרון של המאה ה – 19 דמות " התלוש ", ולאורך העשור הראשון של המאה ה – 20 עמד במוקד הסיפורת העברית שנכתבה במזרח אירופה . דמות בדיונית זו , שקיבלה ביטויים מגוונים ושונים , עוצבה בהשראת צעירים יהודים בני הזמן ובהשפעת דמות " הגיבור המיותר " או " איש המרתף ", 17 שהופיעה במחצית השנייה של המאה ה – 19 בספרות הרוסית . " התלוש " בחלק ניכר ממופעיו הוא גיבור שניתק מהחברה היהודית המסורתית , יצא לבירות אירופה כדי לרכוש השכלה , מעמד או מקצוע על מנת להתערות בתרבות המערבית המודרנית ולהשאיר את עברו מאחור . אולם הוא אינו מצליח להיקלט בעולם החדש , הוא עקור ועומד כתלוי בין שני עולמות ; נפשו חצויה בין ישן לחדש והוא שרוי במשבר . הוא תלוש ובודד , מיואש וחסר מוצא ואינו מוצא פתרון למצבו . הוא סובל מפסיביות , מתחושת נחיתות עמוקה , בד בבד עם הרגשת התנשאות , ומתקשה ליצור קשר עם הסביבה ; חייו מתאפיינים בנדודים חסרי מטרה , בחיטוט פנימי ובכישלון ליצור קשר עם אישה . בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית מקובלת במיוחד חלוקתו 18 " התלוש " של הלקין את דמות התלוש לשלושה טיפוסים מרכזיים :
|
|