|
|
עמוד:14
14 גד אלכסנדר | יקיר שושני שנדרש הוא להפיק לקחים בנוגע למה שהתרחש בעבר או קורה בהווה כדי לחשוב על דרכי מניעה או הימלטות מאסונות כאלה בעתיד . סיבה רביעית לחשיבותה של החשיבה היצירתית היא יכולתה לתרום בניבוי משברים חברתיים פוליטיים וכלכליים מעשי ידי האדם . משברים כאלה קשה לנבא על סמך הבנה של התנהגות תקינה של מערכות כלכליות, ביטחוניות, חברתיות ולאומיות . לדוגמה, כמעט כל אזרח חרד להבטחת ערך חסכונותיו או הפנסיה שלו, שעלולות להתכלות בעקבות התמוטטות כלכלית . כמו כן, כיום מדינות רבות מתקשות להבטיח את ביטחון התושבים, בעיקר כאשר מתארגנות קבוצות חתרניות עוינות או כאשר קבוצות דתיות ופוליטיות קיצוניות מבקשות להפר את הסדר . היכולת לראות נכוחה ובזמן המתאים גורמי איום וסכנה, שמקצתם מוסתרים בכוונה, דורשת גם היא הפעלה של דמיון וחשיבה יצירתית כדי להקדים תרופה למכה וליזום תכניות מניעה מתאימות . סיבה חמישית והחשובה מכול בעיני רבים לנחיצותה של החשיבה היצירתית היא הסיפוק האישי שרובנו מפיקים מפעילות יצירתית ומחשיבה יצירתית, בעיקר כאשר הן מניבות תוצרים חדשים שאנו גאים בהם ושמחים לשתף בהם אחרים . לא בכדי כמה פסיכולוגים, בהם מסלו ( 1968 Maslow ) , ברון ( 1995 Barron ) ופירטו ( 2005 Piirto ) , רואים במימוש יצירתי של רעיונות על ידי כל אדם את פסגת הפעילות האנושית . סיבה שישית, מעט שונה מן הסיבות שנמנו עד כה, לחשיבותה של החשיבה היצירתית נוגעת לעובדת היותנו צרכנים בלתי נלאים של רעיונות ושל תוצרים יצירתיים של אחרים . כמה מהחוקרים רואים בכך בעיה מכיוון שלדעתם תרבות הצריכה מחליפה את החשיבה ואת העשייה היצירתית . עם זאת, מתברר שהבידול בין צריכה ליצירה אינו מובהק כל כך : כאשר אנו מסוגלים ליהנות הנאה אסתטית מאוצרות אמנות או מתנאי חיים משופרים
|
|