|
עמוד:12
12 רז שפייזר ( אי – ההתיישבות של חופש ודטרמיניזם ) . מכאן שאם קיים חופש ממשי, אזי האינדטרמיניזם ( indeterminism ) אמיתי - לפחות ביחס לחלק מהמציאות . ברם, גם אינדטרמיניזם בלתי מתיישב עם חופש, מכיוון שמה שבלתי נקבע ( כלומר, על ידי תנאים קודמים ) הריהו מקרי, שרירותי או אקראי, וככזה אי – אפשר להבינו כמבטא רצון חופשי, מכיוון שאינו תלוי באדם ( זהו חיסרון התנאי של נביעה עצמית שהקומפטיביליסטים שומרים עליו ) . משמע, מכיוון שחופש הרצון אינו מתיישב לא עם דטרמיניזם ולא עם אינדטרמיניזם, 2 אפשר עם זאת, ואולי מועיל, להציג את הריהו בלתי אפשרי . בעיית המוּבָנות מזווית שונה : כיצד ניתן לתאר או להסביר פעולה אינדטרמיניסטית אם, כפי שטוענים אחדים ( למשל, Honderich 461 : 2002 ) , הסבר שלם של פעולה אינו אלא מתן פירוט מלא של הסיבות שהביאו לפעולה ? על פניו שוב סתירה, וסתירה זו קשורה ישירות למושג האינדטרמיניזם, ולמושג שמשלים אותו ברגיל בדיונים בבעיית חופש הרצון - מושג האפשרויות האלטרנטיביות ( alternative possibilities ) . אם מושג הדטרמיניזם נדמה, על פניו, פשוט, ברור וקוהרנטי, ובהתאמה, העמדה הדטרמיניסטית נדמית כעמדה הטבעית, הפשוטה והמובנת ביותר, הרי המושג של אינדטרמיניזם הנו בעייתי, מעורפל וגורר, כאמור, אסוציאציות של שרירותיות, אקראיות וגחמתיות . ודאי, חלק מהבעיה נובע מהיות מושג זה שלילי מעיקרו, כמעין מעגל אין – סופי, חיצוני למעגל הדטרמיניזם, וכולל כל מה שנשלל מהאחרון . האם אינדטרמיניזם פירושו היעדר מוחלט של סיבתיות, או שמא קשורה בו סיבתיות הסתברותית, נניח, ואולי סיבתיות מזן מיוחד - שונה מהסיבתיות המקובלת כסיבתיות של הסדר הטבעי - סיבתיות פועל ( agent causation ) ? 2 . גרסה זו של בעיית המוּבָנות היא הנפוצה ביותר . היא תלווה את מהלך הספר, בהיותה קשורה ישירות לבעיית האקראיות .
|
|