|
|
עמוד:12
12 גידי איפרגן מפתיע לגלות שגם למילה תאוריה, במקור מהשפה היוונית, 6 משמעויות שונות, למשל הסתכלות, ראייה, תצפית, תפיסה . מקובל שהראייה היא הביטוי הדומיננטי של המחשבה ושל האופן שבו הסובייקט הרציונלי פונה לעולם, ובה בעת הדומיננטיות של המבט סמויה, שקופה וכמעט בלתי נראית, במובן זה שאיננו מודעים לדומיננטיות של המבט שאנו שבויים בו . זו בדיוק הסיבה שבגינה הפילוסופיה של היוגה והתרגול שלה מבקשים לשחרר בדחיפות מהדומיננטיות של המבט הפנומנלי המסוכך על הרואה - העצמי האמיתי . למבט הפנומנלי, המבט הבלעדי שדרכו התרגל האדם לראות את עצמו ואת האחר, השפעה גם על הזולת . כשהוא מופנה אל האחר הוא עשוי לעורר בו מתח, חרדה ועוררות רגשית . במפגשים מסוימים מבט הדדי עשוי לעורר עניין, משיכה, תשומת 7 לב או כוונה מינית . המבט נקבע על פי האופן שבו האובייקט משתקף בתודעה שמתבוננת ומביטה בו . הוא מה שמוּשא הצפייה - אדם או חפץ - מעורר אצל הצופה בכל הקשור לתחושות, לזיכרונות, למחשבות, לרצייה או לדחייה . הוא ההתמקדות במה שעולה מתוך תמונה נתונה, והוא לוכד את תשומת ליבו של הצופה . במצב זה בעל המבט מזדהה עם הדבר שעלה מתוך התמונה ונשבה בתוכו . באותו אופן גם המתבונן בפריט מתמונה נעשה אובייקט של צפייה עבור האחר או אף עבור עצמו, בדומה למרצה המעביר שיעור, אך גם מתבונן בעצמו מהצד במהלך מעשה ההוראה . הפרוש היוגי מבקש להשאיר את המבט הפנומנלי מאחור ולהשתחרר מבלעדיותו הכובלת והמעוותת את תפיסת המציאות . כיצד בעל המבט הפנומנלי מצליח להשתחרר ממגבלות המבט ואולי אף מהמבט עצמו וממה שהוא עשוי לחולל ? האם בכלל אפשר שיבשיל מבט כזה מתוך השהייה ביער, מבט שאינו ספוג ביום-יום ואינו טעון בהזדהויות או ברישומים מנטליים, בדפוסי התנהגות ובגורמי מכאוב ? מהו המבט ללא החומרים הללו ? מהו המבט כשלעצמו ?
|
|