|
|
עמוד:10
10 יעל משעלי שרציתי אבל לא הייתי בטוחה איך להיות . עשרות ניגשו אליי בסוף וביקשו לשמוע עוד . הן רצו שאשלח להן חומר או שאבוא להקריא את הטקסט במקום אחר . גם הן רצו אישור עליהן, אישור שעוד לא היה לי לתת . לאורך אותה שנה העברתי את אותה הרצאה ברחבי הארץ, וגם ניהלתי מעין קו חם מפה לאוזן שעיקרו היה לחזק את כל אוהבות השמלות / עקבים / אודם ש"זה לא אומר שהן" . אני לא זוכרת את כולכן, אבל הדחיפוּת שלכן גרמה לי להמשיך לחפש . ידעתי כבר אז שתהיה עוד הרצאה ועוד אחת אחריה . עד היום היו שתים – עשרה הרצאות כמעט רצופות . מרביתן עובדו לַמסות המופיעות פה, השומרות על הצביון של ההרצאות ועל המטרות שביקשו לקדם בשיח בשעתו . ב – 2012 הצטרפתי לוועדה המארגנת של הכנס במטרה להשתתף בו בדרך נוספת . תודה למייסדיו החלוצים, ובפרט לאייל גרוס ולעמל . יה זיו שאהבתם ותרומתם לכנס לא פחתה לאורך השנים, תודה למארגניו בכל הזמנים, ובייחוד למי שנקרו בדרכי : דפנה הירש, רועי וגנר, מירב אמיר, חגי קלעי, רות פרסר, איריס רחמימוב, אילי אבידן, חן משגב, אבנר רוגל, ליהי רוטשילד, גיא שילה ויסמין ( מקס ) ששון . הספר חב חוב בלתי – רגיל למנטור ( שלי ) לתאוריה קווירית, עמל . יה זיו . איני מכוונת כאן רק לכל מה שלמדתי ממנה באופן ישיר בשיעורים או קראתי בספרים שהוא ערך, תרגם, כתב או הזכיר . כשהתחלתי לעבוד על הדוקטורט שהתמקד בתרבות הבוצ' – פמית לא היו בספריות המקומיות ספרים רלוונטיים . עמל . יה עוד לא יכלה לשמש אז מנחה באופן רשמי, אך זה לא מנע ממנו לקיים איתי קריאה מודרכת שנפרשה על פני שנת לימודים . הקורפוס שהיא הרכיבה היה העוגן שאִפשר לי לצאת לדרך . תודה על הידע המקיף, זהירות המחשבה, הנדיבות והפרגון . המחקר הזה, שעל גבו נישאים כלל הטקסטים בספר, לא היה מושלם בלעדיהם . תודה למנחות של הדוקטורט, אורלי לובין וחנה נוה, שהנחייתן סייעה לי לנווט את דרכי באקדמיה לא רק בשנות הכתיבה אלא גם
|
|