פתח דבר

עמוד:14

14 פתח דבר ללמוד ולהסיק מהקשר הקיים, או הפוטנציאלי, עם הוריהם לגבי הקשר הנבנה והמתהווה עם ילדיהם . חלק מהאנשים האלה כאבו את החוסר שחוו בילדותם, כעסו על הוריהם על מה שעשו או לא עשו והבטיחו לעצמם ללמוד מהטעויות הללו ולגדל את ילדיהם באופן מוצלח יותר . אבל אחר כך, כמו במחזה אבסורד, הם חשו כיצד בזמן הווה, ביחסים עם ילדיהם, הם מוצאים את עצמם שוב, למרות ההשקעה והרצון, חווים יחסים מתסכלים . בחלוף שני עשורים מאז היו בגיל ההתבגרות, יכולים הגבר שלא סולח לאביו והאישה שמתרחקת מאמה החודרנית למצוא את עצמם חסרי אונים מול הילד המתוסכל שאף פעם לא מרוצה, או לחוות רגשות קשים מול הילדה התלותית שמשדרת לאמה כי היא זקוקה לעוד ועוד קרבה, כמו ללא גבול . בני אדם יכולים לשפר את חייהם עד מאוד, אם במקום להימלט מעברם יתמודדו איתו רגשית באומץ בהווה, ובכך יעצבו את עתידם באופן שאיננו עוד שִחזור היסטורי מצער . בשנת ,2003 בעקבות מפגשים של קבוצה בהנחייתי, התפתח דיאלוג ביני לבין עמיתי וחברי, הפסיכולוג הקליני רפי ישי, שיח שהוביל גם לכתיבה משותפת . גישתנו עוסקת במפגש בין הורות ליצירה, מתייחסת להורות המתפתחת, על מחסומיה ומשתמשת במושגי תהליכים ותוצרים בהורות . בשנת 2006 פורסמה העבודה המשותפת בשם "הורות חסומה והורות ממומשת : הורות כמעשה יצירה ותרומתה של הדרכה באוריינטציה פסיכואנליטית להורים" ( ש י ח ו ת , כ ' ( 3 ) , 4 6 2 - 1 5 2 ) . שיח זה התפתח והתרחב במהלך השנים וכתבנו, רפי, ג'ו ישי ואנוכי, במשותף גם על התחום המרתק של מדיום בטיפול ( ישי, אורן, ישי, 2013 ) ועל מצבי הורות בלתי אפשרית ( ישי רפי, ישי ג'ו, אורן, 2019 ) . מודל החשיבה של יצירה בהורות והורות יצירתית הלך והתבסס . מאז, חלק ניכר מהמפגשים הטיפוליים והלימודיים שקיימתי עסקו בהורים ובהורות . הרחבתי את הנושא לעיסוק בהבחנה בין סוגי העבודה הטיפולית בנושא ההורות ( פ ס י כ ו א ק ט ו א ל י ה, 2011 ) . במקביל ליישומו של המודל הטיפולי שבניתי לטיפול פסיכודינמי בהורים ובהורות, ולהעברתו בסדנאות ובהרצאות, גם פרסמתי אותו במאמרים בארץ ובעולם ( ח ב ר ה ו ר ו ו ח ה, 2015 ; Journal of Clinical Child Psychology and Psychiatry , 2012 ) לצד הרחבה של מודלים נוספים לעבודה עם הורים בקהילה ( אורן וזהר, 2016 ) .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא