|
|
עמוד:11
[ 11 ] מ בוא מתפרש על ידן במסגרת פירוש המיועד לציבור הרחב . חיבורים נוספים בפרשנות המקרא, שממזגים סגנונות פירוש שונים בדרכים מגוונות, מופיעים אצל פרשנים רבים אחריו, מתוך רצון לתת מענה לשאלות חינוכיות ועיוניות שהעסיקו את קהל הלומדים 12 פרשנים מדור גירוש ספרד, כגון ר' יצחק הרחב והמשכיל שעמד לנגד עיניהם . 13 מציגים פירושים שכוללים בתוכם דיונים עראמה, ר' יוסף יעבץ ור' יצחק אברבנאל בנושאים פילוסופיים וגם פולמוסים כנגד הפרשנות הפילוסופית-האריסטוטלית של 14 העיון הפילוסופי והפרשנות הרציונליסטית-הפילוסופית הפכו להיות חלק המקרא . אורגני כמעט מהדיון בפשוטו של מקרא . המקובלים דנו באותן שאלות שהעסיקו את הפילוסופיה, אבל הציעו להן תשובות בדרך שונה, תוך הדגשת הדבקות האינטימית בין האדם לאלוקיו וחיזוק עולמו 15 הלהט הדתי של המקובלים, העיסוק המעמיק בתפילה ובאמונה הדתי של המאמין . 16 והנאמנות למסורת ההלכה הקלו על חדירת רעיונות הקבלה אל קהל הלומדים . שימוש במושגים וברעיונות מעולם הקבלה במסגרת פרשנות הפשט מצוי למעשה כבר בפירושו של רמב"ן שהתקבל על כל שכבות הציבור, אך בעוד הוא ציין אותם בנפרד כפירושים 'על דרך האמת', שאינם מיועדים לכל אדם, הרי בדורות שאחריו 17 נכתבו פירושים על דרך הקבלה שנועדו לקהל הרחב והוצגו לעתים כפירושי פשט . במהלך המאות הארבע עשרה והחמש עשרה הייתה הקבלה עדיין תחום אזוטרי של יחידי סגולה שעסקו בעומק סודותיה וכתבו חיבורים ופירושים בעיקר על טקסטים תפוצתו וחביבותו מעידים גם הפירושים הרבים שנכתבו עליו . ראו שעוועל, במבוא למהדורתו, עמ' 18 - 19 ; גוטליב, הקבלה, עמ' 9 והערות 1 - 6 . 12 בין הפרשנים שהלכו בדרך זו, כבר במאה השלוש עשרה, אפשר למנות את ר"י אבן כספי ורלב"ג . 13 שלושתם הגיעו לאיטליה לאחר גירוש ספרד . ראו גרוס, חיון, עמ' 95 - 111 , עם השוואות לר"י יעבץ בעמ' 104 - 105 ; נגאל, דעותיו, עמ' 270 - 276 ; שביד, הפילוסופים, עמ' 454 - 461 . 14 ר"י עראמה הכריז במפורש על מגמה זו בספרו עקדת יצחק ( ראו הלר-וילנסקי, עראמה, עמ' 14 - 26 ) . ר"י יעבץ נחשב כגדול התוקפים של הפילוסופיה האריסטוטלית בתקופה זו, בעיקר בספרו אור החיים . ראו גם בלנד, נושאים, עמ' 55 - 57 ( על ר' יצחק קארו ) ; גרוס, חיון, עמ' 95 - 98 ; גוטמן, הפילוסופיה, עמ' 221 . 15 ראו שלום, קבלה, טורים 81 - 89 ; חלמיש, מבוא, עמ' 11 - 12 ; דן, המהפכה, עמ' 248 . 16 בראשית הופעתה עוררה הקבלה חששות מכיוונים שונים . היו שראו בה אחיזת עיניים, היו שחששו מפריצת גבולות המסורת השמרנית, היו שהתנגדו לגילוי 'סתרי תורה' ועוד . ראו חלמיש, מבוא, עמ' 80 - 82 . 17 תנופה מחודשת לפרשנות המקרא בדרך הקבלה העניק פירושו של ר' מנחם רקנטי שנכתב באיטליה בתחילת המאה הארבע עשרה והתפשט בכל רחבי העולם היהודי . פירושו הוא פסיפס של מובאות מפירוש הרמב"ן לתורה, מהזוהר וממקורות נוספים, שבצדם פירושים מקוריים משלו . אידל, רקנאטי, עמ' 24 - 32 , מציין עוד פרשנים מקובלים שהלכו בדרך הכתיבה 'הפסיפסית' והיצירתית . ראו עוד חלמיש, פרשנות, עמ' 204 - 205 .
|
|