|
|
עמוד:8
חזוניאל טויטו | רימון כשר 8 שונים, החלטנו לקבל על עצמנו את האתגר שהציב הולצמן . אמנם אתגר זה היה מצומצם בהיקפו, באשר הוא נגע רק לחיבוריו המחקריים של ברדיצ'בסקי, אך אנו החלטנו להרחיב את יריעת העיון בכיוונים נוספים : האחד, לבחון את מעמדו ותפקידו של המקרא בכל כתבי ברדיצ'בסקי, ולא רק במחקריו המקראיים ; הכיוון האחר, לבחון במקביל את מקומו של המקרא גם בכתביו של פרץ סמולנסקין . כיוון שני זה אוצר בחובו רבות, שכן מצד אחד הוא מצביע על השפעת סמולנסקין על ברדיצ'בסקי, ומצד שני הוא מדגיש את הפערים ביניהם . בחינת המשקעים המקראיים שבספרות העברית של המאה ה ‑‑ 19 וראשית המאה ה ‑‑ 20 יש לה פנים רבות . בספר זה עקבנו אחר התייחסותם של הסופרים לספרי המקרא ולדמויות מקראיות . בנוסף, העברנו תחת שבט הביקורת את מחקריו המקראיים של ברדיצ'בסקי ( כחלומו של עמנואל בן ‑‑ גריון ) , והצבענו הן על מעלותיהם הן על קשייהם המחקריים . פן נוסף של בחינתנו הוא גלגולם של הציטוטים המקראיים המשוקעים לרוב בחיבורי הסופרים . כאן חשפנו את המימד החילוני אצל שני הסופרים : הם חילנו פסוקי מקרא רבים - ביטויים רבים המתארים את האלוהים הופכים אצלם לתיאור בני אנוש, ובמקרים רבים אף לתיאור עצמם . ריבוי הממצאים ומורכבותם הותיר לנו מקום להתגדר בו, לאמור : בחינת תרומתם של המשקעים המקראיים להבנת הצדדים הפואטיים והתמטיים של הסיפורים . מן הראוי לכתוב על כך מחקר נפרד, שיעסוק בין השאר גם באנלוגיות הספרותיות, שבחלקן הן סמויות מן העין . אך כבר בספר זה הצבענו, בקצרה, על מידת שילובם של ביטויים מקראיים בסיפורים והשפעתם על הבנת היצירה . לפיכך ספר זה חותם בניתוחם של שני סיפורים, ניתוח המבהיר את תפקידו של המקרא בסיפורים אלה . סמולנסקין וברדיצ'בסקי נמנו עם סופרי ההשכלה שהעריכו מאוד את הכתיבה בשפה העברית . שניהם השתמשו בלשון המקרא,
|
|