|
|
עמוד:14
פתח דבר 14 ( א ) מניעים לבחירה בהוראה, כגון אי ‑‑ נחת מהעיסוק בהייטק, הנובעים ממאמץ ‑‑ יתר ותחושת שעבוד, ומנגד, גורמי משיכה להוראה, כגון קשר בינאישי עם תלמידים, תחושת השפעה ומימוש חלומות ; ( ב ) דימוי עצמי ביחס לשני המקצועות השונים והמעבר מדימוי יוקרתי של הפרופסיה לדימוי נמוך יותר, דימוי "קריירה דקה" בהשוואה ל"קריירה עבה" ; ( ג ) הערכת המשימות וביטויי מוטיבציה והתמדה בהוראה המתבטאים בארגון וניהול הלמידה בכיתה ובביסוס סמכות המורה, בקיאות בתחום הדעת ופעילויות הלמידה לקידום חשיבה, יחסי מורה ‑‑ תלמיד ותהליכים חברתיים בכיתה, קשרים עם עמיתים ובעלי תפקידים, הנעה וכוונה להתמדה במקצוע . שער זה נחתם בפרק השלישי, "כל הזמן יזמתי, אני יזם חינוכי חברתי - קריירות משתנות בעולם החינוך", שנכתב על ידי יאיר צדוק ורחל שגיא, ומביא נקודת מבט אישית של חבר סגל במכללה אקדמית העוסק בהוראה ובחקר של שילוב טכנולוגיות חדשניות בהוראה ובלמידה . הפרק מדגים דפוס של מעבר בין קריירות המתרחש באותו שדה מקצועי . השער הרביעי והאחרון מציג מבט חברתי על מורים בקריירה שנייה . בפרק הראשון, "הכשרת אקדמאיות ואקדמאים להוראה כקריירה שנייה : מאפיינים של תוכניות חינוכיות חברתיות", פורשות מיכל שני ושרון הרדוף ‑ יפה את המאפיינים של שתי תוכניות ייחודיות להכשרת אקדמאיות ואקדמאים הבוחרים בהוראה כקריירה שנייה, מנקודת מבטם של אנשי ונשות הסגל האקדמי והמוביליות האקדמיות של ההכשרה . ייחודן של תוכנית הכשרת חותם נעמי ותוכנית תל ‑‑ אביב בהיותן תוכניות חינוכיות ‑‑ חברתיות להכשרת מורות ומורים שהוקמו במטרה לטפח מנהיגות והובלת שינוי חברתי וערכי באמצעות חינוך . חותם את הספר הפרק השני בשער זה, "מורים בקריירה שנייה - מוכווני צדק חברתי" . ליאת אייל מציגה את מחקרה שבחן כיצד
|
|