|
|
עמוד:13
13 אחריות חברתית של תאגידים : הדור הבא כופה יותר . לשיטתנו, קידומן של שלל פלטפורמות של אסדרה וולונטרית מבוססת שוק כתחליף למעורבות ציבורית ישירה יותר בשדה הכלכלי הוא בעל אפקט חזק של דה – פוליטיזציה . התרבותן של שותפויות פרטיות – ציבוריות שונות מסמנת ירידה בהשפעתה של גישה ציבורית רחבה יותר, שהייתה יכולה לשמש משקל נגד לחולשות ( כמו גם לקוצר הרואי ) של השוק ושל הגיונו הכולל . התעצמותם של התאגידים הרב – לאומיים ובד בבד היחלשות המדינה כמסגרת המרכזית להקצאת המשאבים בחברה משמעותן פיחות מסוכן במעמדו של הציבורי, ובאפשרות לשמירה על יכולתו של הציבור לעצב בעצמו את המרחב הפוליטי . כל אלה מחייבים לדעתנו שינוי פרדיגמה בכל הנוגע לתפקיד התאגידים בחברה, לאופי האסדרה הנדרשת בהם וכן בנוגע למקומו של המשפט ביצירת שינוי זה . כך, אף ששיח האחריות החברתית התאגידית מתואר באופן מסורתי כמצוי במסגרת הפעולה הוולונטרית, שמעבר לציות לחוק ( beyond compliance ) , ספר זה מבקש לטשטש את ההבחנה המקובלת בין פעולה וולונטרית ובין חובה משפטית, ובכך לקרב את שיח האחריות החברתית התאגידית לתחום עיסוקם של עורכי דין ושל משפטנים . לשם כך אנו מציעים לעדן את הדיכוטומיה החדה בין אסדרה עצמית לחקיקה כופה, ולאפשר פרובלמטיזציה שלה . כפי שמדגימים המאמרים בספר, דווקא המורכבות של שדה האחריות התאגידית מאפשרת לעוסקים בו להדגים את הטשטוש שבין סוגים שונים של נורמות ולהצביע על הזליגה המתמדת, משני עברי המתרס, בין הנורמות המצויות בגדרי החוק ובין אלה המצויות לכאורה מחוצה לו . אם כן, מטרתנו היא למסגר את יחסי הגומלין המתקיימים בין המשפט ובין שדה האחריות החברתית כיחסים הקוראים תיגר על גבולות המשפט הקלאסיים, ובעיקר על הדיכוטומיה בין הנורמות המצויות "בתוך המשפט" ובין אלה המצויות "מעבר לציות לחוק" . מהלך זה מבקש להבליט את המורכבות של אופני הפעולה של
|
|