|
|
עמוד:13
13 למידה מהצלחות ושתרמו להם ביותר . הבטחת השינוי למען אלה היא גם הנושא המרכזי של הספר הזה, והיא הכוח המניע את מחברו . ייתכן מאוד שבשל כך לא ראה רוזנפלד בפסיכותרפיה את מוקד עבודתו, אלא ראה בעבודה הסוציאלית הזדמנות להתמחות במגוון רחב של נושאים חברתיים מחוללי שינוי . לפיכך המוקדים שלו היו מצד אחד "המצאת התערבויות" ומצד שני פיתוח מתודולוגיית ה"למידה מהצלחות", אשר מחפשת באופן שיטתי מה היו ההתערבויות והפעולות שתרמו בעבר כבסיס לשימוש בהן בהווה, ובכך למען העתיד . ההתמקדות בהתערבויות ופעולות באה כדי להשקיע בסלילת דרכים לפתור סוגיות בלתי פתורות, ובדרכים לעשות כן תוך הסתמכות על "המצאת ההתערבויות" ( " the invention of interventions " ) , וחיפושים בין כל מקורות הידע והפיכתם לרלוונטיים להתמודדות עם אוכלוסיית היעד ולטובתה . לשם כך פיתח רוזנפלד את רעיון "יחסי הגומלין" כדרך לשרת את ה"מודרים ביותר בקרבנו" . ליחסי גומלין יש פוטנציאל לסלול את הדרך עבור המודרים ביותר בקרבנו, שלא להמשיך בחיים של דלות משאבים ולהיות גם הם בין התורמים . בנצלו את ההזדמנויות להפוך את חזונו למציאות, התחבר רוזנפלד גם לתנועת העולם הרביעי ( ATD Fourth World ) , שעיקרה הוא להצטרף למשפחות החיות בעוני ובהדרה קיצוניים . איתם ומהם הוא למד מהן הפעולות אשר תרמו ותורמות לאלה החיים בעוני, ובעיקר בעוני קיצוני ברחבי העולם, לצאת מעוניים . בספר ( פרק 5 . 7 ) מתואר היריד שארגנה תנועת ATD העולם הרביעי בשיתוף האנשים החיים בעוני בשנות ה – 80 המאוחרות של המאה הקודמת בטרוקדרו בפריז . תיאור זה מציג בצורה טובה את מהות עבודתה של תנועה זו — הן כיצד הם מאפשרים לאנשים לצאת מן העוני והן כיצד הם לומדים מהם ואיתם יחד כיצד לעשות כן . מלבד הסיפורים האישיים המרתקים, הספר שופע בתיאורים של יוזמותיהם של רוזנפלד ושותפיו בישראל ואף ברחבי העולם ושל תכניות ואירועים שהשתתפו בהם .
|
|