|
|
עמוד:12
12 רות גולן כשגיליתי את ספריו של אייגן על השפעתן של הקבלה והחסידות על הפסיכואנליזה, הרגשתי פתאום כמי שהלכה ימים רבים במדבר והגיעה למעיין מים חיים . אייגן הוא הפסיכואנליטיקאי שמעז לחבר בין שני התחומים, ולא רק מהבחינה התיאורטית, אלא גם בפרקטיקה שלו ובהווייתו . במשנתו מצאתי את השילוב שחיפשתי רוב ימיי, ולכן החלטתי לבחור בה כנושא למחקרי . ספר זה חוקר ומסכם את משנתו של אייגן בדבר הקשר בין הקבלה והחסידות לפסיכואנליזה . במהלך הצגת הדברים השתדלתי להמעיט בהערות משלי ואלה מסומנות בסוגריים עגולים . תודות בראש וראשונה ברצוני להודות לפרופסור אדמיאל קוסמן שהציע לי לחקור את משנתו של אייגן, הפנה אותי לרשימת קריאה מעמיקה על הקבלה והחסידות וליווה אותי בחלק מן המסע . תודה לבני גלייטמן ולאלכס ליבן שקראו את כתב היד וכתבו את חוות דעתם . הם מלווים אותי שנים ארוכות במסע, והדיאלוג בינינו תמיד מעמיק את החשיבה ומפרה את היצירה . תודה לנורית שני שהאירה את מושגי הקבלה ועזרה לי לדייק בשפה החדשה והמרתקת הזו . תודה מיוחדת לאסנת מדר שערכה את פרטי המקורות ואת הביבליוגרפיה . תודה לעורכת הלשון רינה גרינולד, ואחרונים חביבים, תודות לעורכי הוצאת רסלינג ד״ר יצחק בנימיני ועידן צבעוני שבהוצאתם מצאתי בית . תוך כדי כתיבת הספר נפרדתי מאבי, מאמי ומאחותי . מצאתי את הכתיבה מזור לכאב .
|
|