|
|
עמוד:10
10 ענבל רשף שנובעות מפלאים ייחודיים למילים . "אין לך מילה", כתב ביאליק במאמר המפורסם "גילוי וכיסוי בלשון", "שלא נולדה מתדהמה 1 משמעויות של מילים והייתה בשעתה גילוי נפשי עצום ונורא" . יוצרות מערכות מורכבות של יחסים בין הצבעה במדויק על דברים להשתמעויות משתנות . פלא נוסף מתגלה בתחביר, מתברר שאת האופן שבו המילים מתחברות זו לזו ונקשרות בדפוסי מחשבה, קשה לתאר גם לאחר מאה שנות מחקר בלשני אינטנסיבי . הפלא השלישי מתגלה בתקשורת . כשמתבוננים מקרוב בתהליכי התקשורת מתבהרת רמת התמצות הקיצונית שבה הם נערכים . אפילו בחוזה המשפטי המפורט ביותר לא ניתן לפרט הכול, ובוודאי שדברים שנאמרים בשיחה הם תקצירים שמסתמכים על רקע משותף שלמרות גודלו העצום הוא נותר חבוי לגמרי . מה שנאמר במפורש הוא אי בים של הלא נאמר, וזה קורה בכל דיבור פשוט ויומיומי . אפילו כשאני אומרת "הסתפרתי", יש מידע שאני לא אומרת כי הוא מובן מאליו, למשל שביקרתי במספרה ושילמתי כסף לספר . באותה עת שאנחנו מצפים שבן שיחנו ישלים בדמיונו את הפרטים המובנים מאליהם, אנחנו משלימים בדמיוננו את דבריו . כתוצאה מתהליך הדדי של השמטה והשלמה בהתאם לציפיות, אנחנו לא שמים לב שלא הבנו, שנעלם פרט מכריע, שהבענו משאלה במקום שחסרה לנו עובדה . התעלומה נובעת מכך שאף על פי שאנחנו משתמשים בצפנים מתומצתים להפליא, בכל זאת החברה האנושית מצליחה לתפקד, מה שמעיד על כך שהחברים בה מבינים זה את זה במידה מספקת . כאשר מדובר בצורות השונות של הלא ידוע בספרות עולה גם בעיית הכוונה . טקסט פורש רשת של תפקידים סיפוריים באמצעות דמויות שהקוראת מפתחת עימן יחסים במהלך הקריאה : הדמויות 1 . חיים נחמן ביאליק, "גילוי וכיסוי בלשון", 1915 . זמין באתר פרויקט בן יהודה : benyehuda . org
|
|