|
עמוד:11
11 היהודי של הקצה לתנועה של צדקה, שמשמעה המוכנות לחזור אל המצב הנכשל — ולא אל החטא — ולהזדהות עמו . הפרקים השלישי והרביעי מציעים את הנגזרות הקיומיות מהאמור לפניהם, זאת תוך שהם נדרשים לקריאה ביוגרפית – קיומית בתורות ובאיגרות של פרנץ רוזנצווייג ורבי צדוק הכהן מלובלין . בכך, מעשיות חייהם של אישים אלו הינן פתח להבנה מעמיקה יותר של מה שנמסר על ידיהם ובאמצעותם בפרקים שקדמו . הפרק החמישי מטפל בנושא העתיד המשיחי, תוך שהוא עומד על כך שהחזרתיות — ניסיונות המימוש והתנפצותם — נעוצה בלבם של כל תפילה וייחול לעתיד שכזה . האפילוג עוסק בכמה מסיפורי המעשיות של רבי נחמן מברסלב, תוך שסיפורים אלו מחד גיסא מאפשרים לארגן את ההנחות שהונחו בפרקי הספר השונים לכדי תיאוריית קריאה שניתן לחדור דרכה לעומקן של המעשיות ; אך מאידך גיסא הם פותחים אופקים חדשים לדיון, כמו למשל מבט על תנועת התשובה הברסלבית בעת המודרנית והבנה חדשה של השגחה אלוהית הקיימת במודוס של מכשלה . בייחוד, סיפוריו של רבי נחמן מעניקים את ההשתמעות הפדגוגית של קיום של אי – הלימה . כלומר, כיצד מתפקדות מכשלה ואי – הלימה בתוך השדה הפדגוגי ומבנות את מקומו של המורה הרוחני ואת מקומו של התלמיד . זאת תוך ניסיון לעמוד על ההבדל שבין משה לישו כמורים של מסורות תיאולוגיות / דתיות שונות . * * * פרנץ רוזנצווייג תופס חלק חשוב בעיצוב הדרך הרוחנית והדתית שמוצעת בספר זה . זאת תוך שאני קורא אל תוך הגותו תורות חסידיות כמו גם את מאמריהם של תאורטיקנים עכשוויים . הסיבה לכך היא שיש בהגות של רוזנצווייג, הגות ששלובה לחלוטין בסיפור חייו שמתוכו היא צמחה, איכות שמאפשרת להבנות מחדש את העולם הדתי כ"מה שנשאר", כשארית . רוזנצווייג נולד וגדל
|
|