|
|
עמוד:14
אבנר בן - זקן 14 של זרמים מרכזיים של היישוב במרכסיזם, כמו גם התפקיד שייעדה התנועה הקומוניסטית העולמית למפלגה הארצישראלית — יצר מציאות שנראית במבט לאחור פרדוקסלית משהו, לפיה קומוניסטים ארצישראלים הסדירו את השיח המרכסיסטי המקומי ובו בזמן יסדו, ניתבו וארגנו את המפלגות הקומוניסטיות במזרח התיכון . אך המשיכה של חלק מתושבי המזרח התיכון למרכסיזם הייתה חלק מחיפוש רחב יותר של זהות חדשה . השינויים הפוליטיים, הכלכליים – חברתיים, כמו גם המדעיים – טכנולוגים, האיצו אצל תושבי המזרח התיכון תנועה מתגברת של דיסאוריינטציה תרבותית . לנוכח אובדן האוריינטציה הזה התגלו הדימויים המסורתיים של סמכות השלטון כדימויים שאינם הולמים את הדרישות החדשות כלל ועיקר, ותושבי האזור החלו לחפש בקדחתנות מסגרת סימבולית חדשה שבה יוכלו לחשוב על הבעיות הפוליטיות של חברתם, לנסח אותן ולהגיב עליהן . על רקע זה היו מדינות האזור עדות לפריחתן של אידאולוגיות לאומיות, פאן – ערביות, ליברליות ומרכסיסטיות . אולם התרבות הפוליטית האירופית — ליברלית, קומוניסטית או לאומית — הייתה זרה למקום . כתוצאה מהפער התרבותי נוצר צורך במתווכי תרבות אשר מחד גיסא היו בקיאים ברזי התרבות המערבית, ומאידך גיסא היו חלק מהמזרח התיכון הן במקום מגוריהם והן בנגישותם לתרבות הערבית . על כן להתארגנויות פוליטיות אלה במזרח התיכון, בעיקר של קומוניסטים, נלוותה פעילות ענפה של זרים אירופים תושבי האזור אשר הזדהו עם הקומוניזם והציגו אותו לחברות המקומיות . אמנם התפקיד המתווך שמילאו הקומוניסטים הארצישראלים בין הציבור הערבי לקומינטרן ) התנועה הקומוניסטית העולמית ( עורר תקוות והשראה לאפשרות של מסגרת פוליטית יהודית – ערבית כפתרון לסכסוך, אך גם מתחים תרבותיים ופוליטיים עמוקים יותר . שכן מעצם היות הרעיון הקומוניסטי אינטרנציונליסטי, ובשל היות היישוב היהודי מאגר של מתווכי תרבות אירופים, המפתח להבנת התגלגלות התנועה והאידאולוגיה הקומוניסטיות במזרח התיכון טמון, אם כן, בהיסטוריה התרבותית של הזיקה שבין הקומוניזם הארצישראלי לערבי . שהרי לתהליך הצגת התרבות הפוליטית המרכסיסטית, כפי
|
|