|
|
עמוד:13
13 מקרינים כוח מהן, אנה סייג' שמה, לבשה שמלה אדומה . זה היה הסימן המוסכם שלפיו יזהו הסוכנים הפדרליים אותה ואת האיש שלצדה בצאתם מאולם הקולנוע . סייג', מהגרת רומנייה ששהתה בארצות הברית שלא כחוק, הסכימה לסייע בלכידתו של דילינג'ר בתמורה להבטחת המשך שהייתה באמריקה . אין לדעת מה עבר על דילינג'ר באפלת הקולנוע, כיצד זה ישב במשך שעתיים לצד האישה שתביא לנפילתו, וצפה בסרט בלא חשד . אם סייג' החלה להזיע מפחד, דילינג'ר לא הריח את הסכנה . הוא גם לא הבחין בסוכני ה – FBI שחלפו לאורך המעברים, מוודאים שהטרף שלהם מונח בכיסאו . נראה שדילינג'ר, ברגעי חייו האחרונים, עבר את החוויה המשותפת לצופי הקולנוע באשר הם — כוח השיפוט והדריכות החייתית אבדו לו והוא נשאב אל תוך המתרחש על המסך . נגמר הסרט, דילינג'ר יצא עם שתי הנשים, ונורה למוות בפתחו של בית הקולנוע . הנה עוד סיפור, מאולם אחר, עדיין באמריקה . לי הארווי אוסוואלד, שזה עתה התנקש בחייו של הנשיא ג'ון קנדי ובמנוסתו גם ירה למוות באיש משטרה, מוצא מסתור בבית קולנוע . האין זו סצנה בנאלית מהסרטים, כשהנרדף מבקש להיטמע בתוך הקהל שבאולם הקולנוע ? אבל בשעת צהריים של שלהי נובמבר ,1963 בקולנוע טקסס שבעיר דאלאס, חלל ענקי ובו 1,730 מושבים, נמצאו רק שבעה אנשים באולם ומספר דומה של צופים ביציע . לחמישה עשר השוטרים שסגרו על בית הקולנוע, לא הייתה כל בעיה לאתר את החשוד, יושב לבדו בשורה אחורית באולם, כשעל המסך מוקרן סרט מלחמה . אוסוואלד שלף אקדח מול השוטר שהתקרב אליו, אך הוכנע ונעצר . בקולנוע ביוגראף בשיקגו הפכו את אירוע התפיסה של דילינג'ר לטקס שנתי קבוע, שבו חוזרים ללילה אחד ומקרינים את מלודרמת מנהטן במחירי כרטיס של שנות ה – 30 והקהל מצוּוה לבוא לבוש בבגדי התקופה . קולנוע טקסס לעומת זאת, כלא בתוכו את האשמה שחשו תושבי דאלאס על רצח הנשיא שהתרחש בעירם, והפך למקום לא – קיים . במשך שנים רבות לאחר הרצח חלקים באולם נחסמו בלוחות עץ, וקירות נאטמו בשכבות גבס . הפשע טויח . דילינג'ר ואוסוואלד, שני גיבורים מקוללים בהיסטוריה האמריקאית
|
|