|
|
עמוד:12
12 נטע שטהל כמעט את כל ספריו של הופמן, גורס שיש להמעיט בחשיבות השפעתה של תרבות יפן על הסופר, למרות שהופמן חקר תרבות זו ואף חי ביפן לצורך מחקרו . במקום זאת מציע שוורץ לקרוא את היצירות ״כפואמות פוסט – אפוקליפטיות הניסמכות על חומרים 3 אוטוביוגרפיים״ . מחקרי זה יבקש להתמקד דווקא בצד אחר, אולי משלים, של הטקסט ההופמני . אבקש להראות כי אחת המגמות העומדות במרכזו של הפרויקט הינה החיפוש אחר דרכי הייצוג כחלק מהותי מן הטקסט . אין מדובר בתהייה ריקה כי אם במעין אובססיה שבאה לידי ביטוי כמעט בכל מימד של היצירה : באסתטיקה, בסגנון, בתמטיקה, בהקשר המדיומאלי והז'אנרי ובהקשר המטאפיזי . פרקי הספר יעקבו אפוא אחר התהייה המהותית והרב – שכבתית הזו מתוך ניסיון לעמוד על טיבה . בהקשר זה אבקש לבחון את שאלת השתלשלות העלילה כרצף של סיבה ותוצאה בפואטיקה ההופמנית . הרושם הראשוני שמותירה הקריאה ביצירות אלו הוא של אוסף סיפורים ואירועים בלתי מקושרים הנדמים כמתרחשים בו – זמנית בקווי עלילה עצמאיים . העלילות מתפרקות ומותכות זו בזו חליפות והרצף הטקסטואלי עמום . הקונוונציה הקלאסית של הסיפור תובעת שהעלילה תנוע באופן ליניארי תוך קישורים סיבתיים בין האירועים . זוהי מוסכמה שרוב יצירותיו של הופמן לא מקבלות כמובנת מאליה אלא בוחנות ומאתגרות אותה שוב ושוב . הקושי למשמע את הטקסט מתקשר לשני עניינים מרכזיים אחרים בטקסט ההופמני . הראשון נוגע בשאלת הקשר בין אופיו הנרטיבי והצורני של הטקסט, ואילו השני היא הווייתו של "האחר" . אותו "אחר" מופיע ביצירתו של הופמן בדמותו של העולה החדש, היתום, האישה, ההורה החד – הורי, הזקן, האלמן והאלמנה ועוד . 3 . יגאל שוורץ, "עלילות הלב : הצעה לקריאה ביואל הופמן", אודות : כתב עת ( דיגיטלי ) למסות וביקורת ספרות , גיליון ,3 2016 . 12 . 28 .
|
|