|
|
עמוד:10
דרו בויד ויעקב גולדנברג 10 ואם מדובר בשותפים לפיתוח השיטה, אז הרשו לי להזמין להקדמה זו דמות מפתח : אמנון לבב, המנכ"ל והמייסד המשותף של חברת SIT — חשיבה המצאתית שיטתית, שהיא בעצם הגיבורה הראשית של רבים מפרקי הספר שנחבאה אל הכלים במהדורות הלעז . משורה זו ואילך אנחנו כותבים יחד . אחת ההחלטות הראשונות שלנו בשנת 1995 , כשהתחלנו במה שלימים הפך להיות חברת, SIT , היתה לנסות להפעיל מיד בחו"ל את השיטה ההולכת ומתגבשת . אין ספק שאחד השיקולים להחלטה היה רצון ( ילדותי משהו ) לצאת ולכבוש את העולם . אבל היה שיקול נוסף . דווקא בישראל, שעוד לא ידעה אז שהיא סטארט-אפ ניישן, אבל כן התגאתה ( בצדק ) ברמת החדשנות שלה, דווקא כאן היה הרבה יותר קשה להציע לאנשים את הרעיון המשונה לזמנו, שאדם שאינו מומחה בתחום התוכן שלהם יכול לעזור להם להיות חדשנים יותר, ועוד באמצעות שיטה מובנית . ואכן, באופן מפתיע במקצת, התברר שבשנים ההן היה קל יותר למכור פרויקט חדשנות לפיליפס בהולנד או לג'ונסון וג'ונסון בארצות הברית מאשר לחברה ישראלית כאן, בשפה שלנו, בתרבות שלנו ובלי הוצאות נסיעה והבדלי תרבות ומבטא . כך קרה, שבמהלך השנים, באופן מעט אירוני, יושמה השיטה בחו"ל הרבה יותר מאשר בארץ . למרות הנאמר לעיל חלק גדול מהניסיון שצברנו וממקרי ההצלחה שעזרו לנו להתקדם ולהתפתח, מקורם בארץ . כאן צמחנו, כאן ערכנו את הניסיונות שלנו, ומכאן שאבנו עידוד הכרחי להעז ולצאת . במסגרת התודות והקרדיט, נוסף על כל האנשים הטובים המוזכרים בפתיחת הספר, חשוב לציין גם שבאותן שנים ראשונות, כשהשיטה והחברה עוד לא היו מוכּרות מספיק בעולם, מה שהחזיק אותנו בחיים כעסק, וגם עזר לנו לפתח את השיטה ולשפר אותה לא מעט, היה פרויקט "ניצוץ" של משרד התמ"ס, ובמיוחד פועלו של יוחנן לוי, סמנכ"ל המשרד באותם ימים . באותה תקופה, וכחלק מהפרויקט הזה, גם זכינו ללוות את פול שטיינר, מנכ"ל
|
|