|
|
עמוד:9
בעיר ההרגה 9 ולאחר מכן בימי מלחמת העולם הראשונה ובמלחמת האזרחים הרוסית של השנים 1918 - ,1919 שלא לדבר על מה שהתרחש באירופה בימי מלחמת העולם השנייה . לאמיתו של דבר, לא קל לאדם בן – ימינו להבין כיצד עורר אותו פוגרום את הזעזוע האדיר שעורר . ואולם אם הפוגרום עצמו כמו התכווץ, הרי התגובה של ביאליק עליו לא איבדה אף אחד מממדיה האדירים . היא עודנה הולמת בנו בכוח שירי – רטורי שאין לו אח ו�עַבספרות החורבן הענפה שלנו, והמסרים שנלמדו ממנה — בין אם אלה הגלויים לעין והנישאים על שפתי מנהיגים ומחנכי הדורות ובין אם אלה הפועלים במסתרים, מתחת לפני התודעה הבוחנת והנבחנת — עודם מחלחלים בנו בכל אשר נלך . דווקא משום כך הכרחי שנבדוק כל פעם מחדש את השיר הגדול לא רק כיצירת אמנות, אלא גם כיצירה שאמנותה נעשתה למעצבת תודעה ולמגדירת זהות, והופעתה יכולה להיחשב לא רק כאירוע בתולדות הספרות, אלא גם כמאורע בהיסטוריה החברתית והפוליטית של הלאום . בכל פעם חייבת הבדיקה להיעשות מנקודת מוצא של רגישויות עכשוויות ; בכל פעם היא חייבת להתנהל בשפת השיח המבטא רגישויות כאלו . אסור שנניח לשיר להגיע אל המנוחה ואל ההסכמה הכללית . והוא הדבר שהמסות המכונסות בקובץ זה מנסות לעשות : לעקור את השיר ואת הדיון בו ממערכת סטטית, שאליה הוא נקלע כשיר קאנוני מובהק הניצב בשיא הפירמידה הקאנונית של השירה העברית בבחינת לית מאן דפליג . הרבה נכתב על השיר במשך מאת שנות חייו בקרבנו . כמעט כל כלי הניתוח והפרשנות שעמדו לרשות הביקורת והמחקר הספרותי הופעלו עליו במידה פחותה או יתרה של הצלחה . עם זאת דומה כי מזה זמן רב אין הפרשנות שלו עומדת בסימנה של ראייה חדשה . החידושים שהתחדשו בה גם בעשורי השנים האחרונים מבצרים ומרחיבים עמדות פרשניות – ביקורתיות קיימות יותר משהם מסמנים עמדות אלו בסימן שאלה . חידוש מרחיק לכת אירע בתחום הנידון רק עם פרסום מאמרו של מיכאל גלוזמן "'חוסר הכוח — המחלה המבישה ביותר' : ביאליק והפוגרום בקישינוב" באביב 2003 . מבחינה אינטלקטואלית והֶרמנויטית היה במאמר זה חידוש מכריע ראשון לאחר החידוש שחידשו מנחם פרי ותלמידיו בשנות ה – 70 של המאה הקודמת כשפירשו את השיר על פי המודל של "השיר המתהפך" . אם באותו חידוש בשעתו נעשה ניסיון יישום משמעותי של חשיבה סטרוקטורליסטית לטקסט של הפואמה, הרי במאמרו של גלוזמן נשמע לראשונה בבירור קולה של החשיבה הפרשנית הפוסט – סטרוקטורליסטית העומדת ) במקרה שלו ( על יסודות השיח המגדרי . בין כה וכה בקע במאמר זה אל תוך הדיון בפואמה קולו של השיח התרבותי – הפרשני – הביקורתי בן – ימינו . אין מדובר כאן רק בתזוזה בתחום המחקרי – הפרשני כשלעצמו עם הכנסתם של מושגי חקר חדשים לדיון בפואמה, שהרי השיח הפוסט – סטרוקטורליסטי אינו מבטא רק הנחות חדשות בדבר דרכי פעולתה וגילוייה של רוח האדם, אלא גם רגישויות מוסריות חדשות . מאמרו של גלוזמן פותח ספר זה . בשתי המסות שנוספו לו פוּתח בהרחבה, מזוויות ראות שונות, הדיון העכשווי, הפוסט – סטרוקטורליסטי, ב"בעיר ההרגה", והזיקה
|
|