|
|
עמוד:10
עצמם ? כמה מאמרים נקטו גישה קרובה : עשרה דברים שמורים רוצים שהורים ידעו, או דברים שאמהות רוצות שהמורים של ילדיהן ידעו, דברים שאבות של ילדים אוטיסטים צריכים לדעת . כשהעורכת שלי, ורוניקה זיסק, הציגה בפני כתבה כזאת, ממבוגרים למבוגרים, שאלתי אותה : מי מדבר בשם הילדים ? "תכתבי מאמר על כך," היא דחקה בי . הבן שלי, ברייס, אובחן רשמית כשהיה בן ארבע . הרגשתי בת מזל שהקול שלו נשמע, תודות לעבודת הצוות המסורה של בני משפחה, צוות בית הספר ומטפלים בקהילה . רציתי מאוד שההצלחה שלו תהיה הנורמה, לא היוצא מן הכלל . מתוך כך נבעה הכתבה המקורית - ולאחר מכן גם המהדורה המקורית של הספר הזה . גישות פרטניות וכוללניות לאוטיזם מתגבשות בהשפעת השפה שבאמצעותה אנחנו בוחרים להמשיג אותו . הערות ודעות נפיצות ופרובוקטיביות - בין שאלה מכוונות ובין שנאמרות בלי משים - מנווטות את תשומת הלב שלנו . ייתכן שנגיב אליהן, ייתכן שנתייאש מהן, ייתכן שנבחר להתעלם מהן . אבל ייתכן גם שהגורם שיסכל יותר מכול את התפתחותן של השקפות בריאות ביחס לאוטיזם של ילד, הוא שלל בני הגוונים והניואנסים של השפה שעוברים לנו מתחת לרדאר . לאורך הספר כולו תתבקשו לחשוב כיצד מעצבת השפה של האוטיזם את נקודת המבט שלכם . כך תוכלו לראות את האוטיזם מזוויות שאולי לא חשבתם עליהן . ישנם גם כמה דברים שלא תמצאו כאן . לא תמצאו כאן התייחסות לאוטיזם כאל מונח שהאות הראשונה שלו מודגשת, אלא אם כן הדבר נעשה בתחילת משפט או כחלק משם או מכותרת . איננו מדגישים את האות הראשונה במילים סרטן השד, סוכרת, גלאוקומה, אנורקסיה, דיכאון או כל מצב רפואי אחר, אלא אם כן הוא קרוי על שמו של אדם כדוגמת תסמונת אספרגר . הדגשת האות הראשונה ב"אוטיזם" היא הצהרה חזותית שמטילה על מילה זו יותר סמכות וכוח מהדרוש . ילדים עם אוטיזם לא יתוארו כאן במילים הבאות : סבל, אובססיה, שלמות, בררנות, טנטרום, מוזרות, או כל מילה אחרת שמנציחה 10 אלן נוטבוםאלן נוטבום
|
|