|
|
עמוד:10
10 ׀ גשרי הכלכלה עבר דרך אחד העיתונאים שנכחו במקום, שעשה את דרכו לצד השני של המסעדה והעביר לנתניהו מסר כי השגרירים ירצו להחליף עמו מספר מילים . אין דיווחים מדיניים רשמיים באשר למפגש הנ"ל או באשר לתכניו המדויקים . כל הידוע לנו מגיע ממספר אנשים שנכחו במסעדה באותו זמן ושוחחו עם כלי תקשורת כמו איי-פי ו"ניו יורק טיימס" . לפי התיאור של כתב העיתון האמריקאי, מארק לנדלר, שנכח בארוחה, השיחה היתה מעט מגושמת תחילה, ולא היה ברור כיצד תיראה ההתנהלות בה . נתניהו התחיל לדבר על נושא השיחה האהוב עליו, אירן והפעילות השלילית שלה באזור, מילים שאיתן אל-עוטאיבה 3 לפי דיווחים אחרים, הצדדים שוחחו גם על קשרים הסכים כמובן . 4 בשלב מסוים, שרה כלכליים אפשריים בין ישראל למדינות המפרץ . נתניהו נכנסה לשיחה עם הזמנה לבבית לאל-עוטאיבה לבקר בישראל . אל-עוטאיבה הגיב בנימוס הראוי, ללא מחויבות, ושם תמה השיחה . שנתיים חלפו . אותו אל-עוטאיבה שנכח בארוחה פרסם מאמר חריג ל"ידיעות 5 במה אחרונות" שבו מסר פשוט — "או סיפוח, או נורמליזציה," שנראה כהמשך ישיר של אותה שיחה אקראית בקפה מילאנו . במאמר תיאר את רצונה של איחוד האמירויות להתקדם לנורמליזציה, את התועלת הישראלית מכך ואת ההסתייגות מהסיפוח שאותן קידמה הנהגת מדינת ישראל . המסר נשמע היטב בירושלים . בדיוק חודשיים אחרי פרסום המאמר הכריז נשיא ארצות הברית דאז, דונלד טראמפ, על ההסכם המתגבש לנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות . הטקס על מדשאות הבית הלבן לחתימה על "הסכמי אברהם" בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין ( שהצטרפה ברגע האחרון ) התקיים חודש לאחר מכן, והשאר היסטוריה . מובן שמוקדם מדי לשפוט את "הסכמי אברהם" בפרספקטיבה היסטורית . אך פרץ ההתלהבות שליווה אותם מכל צדדיהם בא בניגוד בולט להסכמי השלום עם מצרים וירדן, שמותירים כיום טעם של
|
|